קשה היה להישאר אדיש לנוכח הדברים המלומדים והערכיים כל-כך, שעלו אלינו, תרתי- משמע מכנס עורכי הדין השנתי באילת.
בין שאר דברי החכמה שהופרחו לחלל האוויר, היו גם דבריו הנוגעים ללב של מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה שאמר: "כי במדינה מתוקנת, ליברמן לא היה שר חוץ".
אינני יודע אם לעומס החום ששרר באילת בשעת הכנס היה השפעה על תוכן הדברים שנאמרו בו ועד שאגבש עמדה סופית בעניין, ברצוני להזכיר ליועץ היקר שלנו ולאוסף המלומדים שהריעו לו, בעיקר לאנשי הפרקליטות, שבזכותכם אנו חיים במדינה כה "מתוקנת" וכה "נעימה", עד שלעיתים בא לבכות.
אכן, במדינה מתוקנת ייתכן וליברמן לא היה שר חוץ, אלא שחקירתו לבטח לא הייתה נמשכת כתשע שנים של עינוי דין מחפיר.
במדינה מתוקנת היו מרבית האחראים לסחבת המשפטית המבישה הזאת, כמו גם לרבות אחרות בפרקליטות המדינה, נפרדים מכיסאותיהם בבושת פנים.
במדינה מתוקנת הייתה רשימת החשודים והמואשמים לכאורה, שזוכו בסופו של דבר, קצרה לאין ערוך מזו שפרקליטות המדינה שלנו, הייתה מעדיפה לגנוז לנצח ולקבור במעמקי האוקיינוס.
במדינה מתוקנת לא הייתה המערכת המשפטית הבכירה מעיזה לעמוד על רגליה האחוריות באופן בוטה כל-כך, כנגד ביקורת המופנה כלפיה בצדק וודאי שלא לעשות עליהום על האג'נדה של שר המשפטים, רק משום שתפיסתו אינה מתאימה לה.
במדינה מתוקנת לא היו הגבולות והסמכויות בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת מטשטשים בנושאי ביטחון לדוגמא, עד כדי חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
במדינה מתוקנת לא היו בתי המשפט מקילים ראש בעבודת הקודש שעושה המשטרה ומשחררים עבריינים מועדים עקב טעות טכנית כזאת או אחרת בכתב אישום.
במדינה מתוקנת לא היו גוזלים את כספי ניצולי שואה ונכים למיניהם. גם לא היו מנסים להעביר נכי צהל שדרגת נכותם "אינה גבוהה במיוחד", לאחריות הביטוח הלאומי.
במדינה מתוקנת לא היו מונעים מחבר כנסת לשאת את מחאתו במליאה וגם לא את מחאת אזרחיה, כנגד אורח שנוי מאד במחלוקת ואף לא רצוי בשל עברו הנאצי.
במדינה מתוקנת לא היו עוברים לסדר היום על הכאתו של נבחר ציבור בעל חסינות, בידי פראי אדם לובשי מדים ירוקים, האמורים לשמור על החוק ועל הסדר.
במדינה מתוקנת לא היו ממשלות שולחות את אזרחיהן להתיישבות בשטחים שנכבשו במלחמה וכעבור מספר שנים מפנות אותם בברוטאליות וחוסר התחשבות בצרכיהם, עד כדי הפקרתם ונטישתם לאנחות.
במדינה מתוקנת לא היו מפקירים אוכלוסיות שלמות תחת אש אויב כפי שעשו ממשלותינו לתושבי הצפון ולישובי גוש קטיף במשך שנים רבות כל-כך.
במדינה מתוקנת לא הייתי צריך לשאול אותך היום, אדוני היועץ המשפטי לממשלה, היכן הייתם אתה וקודמיך בתפקיד, על מנת לוודא שלא נגיע לנקודת שפל שכזאת ואכן נהיה מדינה מתוקנת. היכן היא מערכת המשפט? איך קרה שאיבדתם את אמון הציבור? היכן הם כל אנשי החוק והמשפט להם שילמנו במיטב מיסינו, על מנת להבטיח שנחיה במדינה מתוקנת? היכן כולכם? לאן נעלמתם?!
נ.ב. מתי לעזאזל תסיימו כבר עם סאגת המילניום שלכם בכל הקשור לשר ליברמן ובמקום להתעסק בהפרחת סיסמאות דמגוגיות, תתחילו לעסוק בהפרחת השממה שיצרתם סביבנו ובליבנו, לפני שנאבד את האוצר היקר הזה, ששמו מדינת ישראל.