"הפערים בתקציבים שמפלים את הישובים הערבים נותרו בעינם, דוח מבקר המדינה על המחסור במקלוט לא טופל והתרגיל שביצע פיקוד העורף בישובים הערבים הוא לעג לרש", כך התייחס מרכז מוסאוא לתרגיל שמתנהל השבוע. מרכז מוסאוא מזכיר כי בגלל היעדר הגנה על האזרחים הערבים מצאו את מותם במלחמת לבנון האחרונה 19 אזרחים ערבים ומאות נפצעו.
המרכז מציין כי דוח מבקר המדינה שפורסם ב 2007 העלה כי פיקוד העורף כשל בלספק תמונת מצב מקיפה ומפורטת על הפערים הקיימים במקלוט , וללא הכנת תוכנית ותקצובה ברמה הממשלתית לא יחול שינוי של ממש במצב הקשה השורר בחברה הערבית.
כבר בשנת 2003 ערך מחוז הצפון של פיקוד העורף סקר פערי מיגון והתוצאות הראו שישנם פערי מקלוט ניכרים בין הרשויות המקומיות ובנוסף מרבית הרשויות המקומיות הערביות אין מקלטים ציבוריים כלל, למרות זאת פיקוד העורף ומשרד החינוך לא עשו את המוטל עליהם.
בנצרת ועראבה אין מקלטים ציבוריים כלל, באבו סנאן ג'וליס, טובא זנגרייה, ינוח-ג'ת, כפר יאסיף ונחף יש מקלטים רק במוסדות חינוך. 80% מתלמידי מערכת החינוך בנצרת ( כ 26000) אין מקום במקלטים. ל 99% מתושבי עראבה אין מענה בתחום המיגון, 75% מתושבי נצרת אין מקלטים לעתות מלחמה , בירכא 80% מהתושבים אין להם מיגון.
מבקר המדינה דרש מהממשלה לגבש תכנית ייעודית שתתמודד עם פערי המקלוט בחברה הערבית ולקבל החלטות תכנוניות ותקציביות שיביאו לידי צמצום הפערים במהלך השנים הבאות, מאחר ומבקר המדינה רואה בבעיית המקלוט בעיה לאומית נרחבת שמשרדי הפנים והאוצר מתעלמים ממנה ושההתמודדות עמה מחייבת גיבוש תכניות מקיפות שאין ביכולתן של הרשויות המקומיות לממש.
ג'עפר פרח מנהל מרכז מוסאוא: "פיקוד העורף לא תירגל ולא יישם את דוח מבקר המדינה. עיריית חיפה, שדווקא קבלה 160 מליון שקל לשיקום העיר לאחר המלחמה, לא השתמשה בכספים למקלוט השכונות הערביות שספגו פגיעות בנפש וברכוש. עדיין אין שיפור במקלטים, בטיפול פסיכולוגי, בפריסת ניידות מד"א, במערך פינוי תושבים בעת מלחמה ובמערך הסיוע במזון".
באותה הזדמנות קרא מרכז מוסאוא לממשלה לתרגל את השלום וכיבוד זכויות האדם. המרכז תהה האם המידע לפיו חלק מהתרגיל כוון נגד אזרחי המדינה הערבים הוא נכון. מספר חברי כנסת ערבים הגישו שאילתות בדרישה לדעת אם חלק מהתרגיל כוון כלפי משלמי המסים הערבים של המדינה.
המרכז מציין כי דוח מבקר המדינה שפורסם ב 2007 העלה כי פיקוד העורף כשל בלספק תמונת מצב מקיפה ומפורטת על הפערים הקיימים במקלוט , וללא הכנת תוכנית ותקצובה ברמה הממשלתית לא יחול שינוי של ממש במצב הקשה השורר בחברה הערבית.
כבר בשנת 2003 ערך מחוז הצפון של פיקוד העורף סקר פערי מיגון והתוצאות הראו שישנם פערי מקלוט ניכרים בין הרשויות המקומיות ובנוסף מרבית הרשויות המקומיות הערביות אין מקלטים ציבוריים כלל, למרות זאת פיקוד העורף ומשרד החינוך לא עשו את המוטל עליהם.
בנצרת ועראבה אין מקלטים ציבוריים כלל, באבו סנאן ג'וליס, טובא זנגרייה, ינוח-ג'ת, כפר יאסיף ונחף יש מקלטים רק במוסדות חינוך. 80% מתלמידי מערכת החינוך בנצרת ( כ 26000) אין מקום במקלטים. ל 99% מתושבי עראבה אין מענה בתחום המיגון, 75% מתושבי נצרת אין מקלטים לעתות מלחמה , בירכא 80% מהתושבים אין להם מיגון.
מבקר המדינה דרש מהממשלה לגבש תכנית ייעודית שתתמודד עם פערי המקלוט בחברה הערבית ולקבל החלטות תכנוניות ותקציביות שיביאו לידי צמצום הפערים במהלך השנים הבאות, מאחר ומבקר המדינה רואה בבעיית המקלוט בעיה לאומית נרחבת שמשרדי הפנים והאוצר מתעלמים ממנה ושההתמודדות עמה מחייבת גיבוש תכניות מקיפות שאין ביכולתן של הרשויות המקומיות לממש.
ג'עפר פרח מנהל מרכז מוסאוא: "פיקוד העורף לא תירגל ולא יישם את דוח מבקר המדינה. עיריית חיפה, שדווקא קבלה 160 מליון שקל לשיקום העיר לאחר המלחמה, לא השתמשה בכספים למקלוט השכונות הערביות שספגו פגיעות בנפש וברכוש. עדיין אין שיפור במקלטים, בטיפול פסיכולוגי, בפריסת ניידות מד"א, במערך פינוי תושבים בעת מלחמה ובמערך הסיוע במזון".
באותה הזדמנות קרא מרכז מוסאוא לממשלה לתרגל את השלום וכיבוד זכויות האדם. המרכז תהה האם המידע לפיו חלק מהתרגיל כוון נגד אזרחי המדינה הערבים הוא נכון. מספר חברי כנסת ערבים הגישו שאילתות בדרישה לדעת אם חלק מהתרגיל כוון כלפי משלמי המסים הערבים של המדינה.