ועדת הכספים של הכנסת תדון מחר בתכנית גיוס החוב של הממשלה, אשר נדרשת לממן את הגירעון ההולך ותופח. על פי בקשתם של ח"כ שי חרמש וח"כ זאב בילסקי, שניהם חברי קדימה, תבקש הוועדה מאנשי האוצר לבחון פעם נוספת את תכנית הגיוסים ולבדוק מהן השלכותיה ארוכות הטווח.
הח"כים סבורים כי גיוס חוב בסך 200 מיליארד ₪ עלול לפגוע במשק הישראלי ללא צורך, זאת משום שיתכן שהגירעון אותו תידרש הממשלה לכסות יהיה נמוך מהתחזית הפסימית עליה מתבססת התכנית הנוכחית.
החשש המרכזי אותו מעלים הח"כים הוא חשש מעליית התשואות. לדעתם, הנפקת האג"ח יכולה להשפיע על תפקוד השוק, ולגרום לתנודתיות בתשואות האג"ח. קיים חשש כי יגבר הלחץ על שוק האג"ח ותהיינה עליות תשואות בשוק.
השניים מציינים עוד, כי גיוס מסיבי כל כך בתנאים קשים כאלו עשוי להביא לעלייה משמעותית שלן הריבית בה מגייסת הממשלה את החוב החיצוני שלה, זאת מאחר ששוקי ההון הבינלאומיים נכנסו בעקבות המשבר למצב קיפאון, וכל מי שמגייס כספים נאלץ לשלם ריביות גבוהות יחסית.
חשש נוסף, הנוגע בעיקר לגיוס החוב המקומי, הוא פגיעה באגרות החוב הקונצרניות של החברות הישראליות, אשר עשויות לסבול מביקושים נמוכים עקב הצפת השוק באג"ח ממשלתיות.
השניים חוששים גם מעליית הריבית לטווח ארוך. כ-30% מהגיוס יתבצע בשוקי ההון בחו"ל, הדבר יכול לגרום לעליות בשערי הריבית לטווח ארוך בארץ ולהתבטא בירידה בהשקעות במגזר הפרטי הישראלי ובירידה ביצירת מקומות עבודה בהתאם.
חרמש מציין, כי מתוך 200 מיליארד השקל אותם מבקשת הממשלה לגייס, כ-80 מיליארד הם גיוס של חוב חדש. מדובר בעודף הגיוס הגדול ביותר מאז שנות המשבר 2003-2002. הפעם הקודמת שבה ישראל גייסה סכומים דומים כמעט הסתיימה במשבר פיננסי. הפעם בכוונת ישראל לגייס סכום כפול (80 מיליארד לעומת 40 מיליארד בשנת 2002).
הח"כים סבורים כי גיוס חוב בסך 200 מיליארד ₪ עלול לפגוע במשק הישראלי ללא צורך, זאת משום שיתכן שהגירעון אותו תידרש הממשלה לכסות יהיה נמוך מהתחזית הפסימית עליה מתבססת התכנית הנוכחית.
החשש המרכזי אותו מעלים הח"כים הוא חשש מעליית התשואות. לדעתם, הנפקת האג"ח יכולה להשפיע על תפקוד השוק, ולגרום לתנודתיות בתשואות האג"ח. קיים חשש כי יגבר הלחץ על שוק האג"ח ותהיינה עליות תשואות בשוק.
השניים מציינים עוד, כי גיוס מסיבי כל כך בתנאים קשים כאלו עשוי להביא לעלייה משמעותית שלן הריבית בה מגייסת הממשלה את החוב החיצוני שלה, זאת מאחר ששוקי ההון הבינלאומיים נכנסו בעקבות המשבר למצב קיפאון, וכל מי שמגייס כספים נאלץ לשלם ריביות גבוהות יחסית.
חשש נוסף, הנוגע בעיקר לגיוס החוב המקומי, הוא פגיעה באגרות החוב הקונצרניות של החברות הישראליות, אשר עשויות לסבול מביקושים נמוכים עקב הצפת השוק באג"ח ממשלתיות.
השניים חוששים גם מעליית הריבית לטווח ארוך. כ-30% מהגיוס יתבצע בשוקי ההון בחו"ל, הדבר יכול לגרום לעליות בשערי הריבית לטווח ארוך בארץ ולהתבטא בירידה בהשקעות במגזר הפרטי הישראלי ובירידה ביצירת מקומות עבודה בהתאם.
חרמש מציין, כי מתוך 200 מיליארד השקל אותם מבקשת הממשלה לגייס, כ-80 מיליארד הם גיוס של חוב חדש. מדובר בעודף הגיוס הגדול ביותר מאז שנות המשבר 2003-2002. הפעם הקודמת שבה ישראל גייסה סכומים דומים כמעט הסתיימה במשבר פיננסי. הפעם בכוונת ישראל לגייס סכום כפול (80 מיליארד לעומת 40 מיליארד בשנת 2002).