משמעות המשבר. לבני ונתניהו בימי המו"מ
משמעות המשבר. לבני ונתניהו בימי המו"מפלאש 90

מפלגת 'קדימה' אמנם מחזיקה בתואר הרשמי של המפלגה הגדולה בכנסת אולם נראה כי בציבור היא מאבדת גובה. עדות לכך ניתן לקבל בין השאר גם מסגירתו של אתר תומכי התנועה 'יאללה קדימה'.

מערכת האתר, שריכז לתוכו את תומכי התנועה ופעיליה ברחבי הארץ וקיים דיונים פנימיים משמעותיים ואף נוקבים, התכנסה בימים האחרונים והחליטה על הפסקת פעילותה. את החלטתם הודיעו חברי התנועה בטקסט לאקוני ורשמי: "מערכת יאללה-קדימה בישיבתה מהיום החליטה על הפסקת פעילות האתר עד להודעה חדשה. ההחלטה התקבלה בתום דיון מערכתי שביקש לבחון את ייעוד יאללה-קדימה בזמן ישיבת קדימה באופוזיציה". חברי המערכת הוסיפו להערה זו משפט נוסף: " זו הפעם הראשונה שמערכת האתר משעה את פעילותה מאז היווסד האתר בחודש נובמבר 2005".

מערכת האתר אמנם אינה מציינת את הסיבות להחלטה אולם נראה שעיון באתר עצמו יכול לרמוז על המניעים לכך. סקר שבוצע באתר סביב שאלת התעניינות תומכי 'קדימה' במפלגה מאז הבחירות מגלה קריסה משמעותית ביותר בהתעניינות זו. הנשאלים התבקשו לענות על השאלה: "קדימאי יקר, איזו תמורה חלה במידת המעורבות והעניין שלך בקדימה מאז הבחירות?"

במענה לשאלה זו ענו כמעט שמונים אחוז "ירדה", רק כ-12 תיארו את התעניינותם כפי שהייתה בעבר ואילו מעט פחות מתשעה אחוזים בלבד קבעו שרמת התעניינותם עלתה. כאמור, אין מדובר בכלל הציבור אלא בסקר פנימי של תומכי התנועה. אמנם ההשתתפות בסקר אינטרנטי מסוג זה פתוחה לכלל הציבור ולא רק לאנשי 'קדימה' אך ניתן לשער שגם אם התוצאה מזייפת מעט לכאן או לכאן הרי שהיא קרובה לאמת או לפחות מלמדת על מגמה גורפת, בעיקר לנוכח המספרים המוחלטים והפערים הגדולים בין התשובות.

נראה כי המפלגה קרועה לא רק סביב המחלוקת שחזרה לאחרונה לכותרות בדבר נכונות הצעד שעשתה לבני כשהחליטה שלא להיכנס לממשלה, מחלוקת אותה עורר חבר הכנסת שאול מופז, אלא גם מחלוקות פנימיות סביב התנהלותה של המפלגה, קרעו אותה מבפנים. זכורה טענת פעילים על אי תשלום שכר על פעילותם ביום הבחירות, כמו כן זכורות טענות חמורות על התנהלות ראשי סניפים של המפלגה שעשו לכאורה שימוש לא תקין במתקניה, וזכורות גם טענות שהועלו בתקשורת בדבר "ניפוי" אנשי מופז מתפקידים בשורות המפלגה.

כל אלה ומחלוקות פנימיות נוספות, כך נראה, הרחיקו את התומכים מהמפלגה לה העניקו את מספר המנדטים הגדול בכנסת. זאת לבד מהקושי התקציבי הטבעי של מפלגה שקיימת רק בספסלי האופוזיציה ורחוקה מצמתי העשייה הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והמדיניים. זאת על אף הקמת ממשלת הצללים של לבני כפי שדיווחנו לפני ימים אחדים.

עם זאת ראוי לציין כי דווקא מצב משברי זה יתכן ויוביל את 'קדימה' לזרועות הממשלה או לפחות לשותפות חלקית עמה. על פי דיווחים בתקשורת מקיים יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, חבר הכנסת צחי הנגבי, איש 'קדימה' מפגשים רצופים עם ראש הממשלה בניסיון להתוות דרך מדינית וביטחונית משותפת. נראה כי נתניהו מודע למשבר הפנימי ב'קדימה' ולצורך שם במעש ביצועי, ויתכן בהחלט שלאחר נאום בר אילן שלו ינסה לגבש תיאום גם עם 'קדימה' שלא תשלול כבעבר שותפות עמו. על פי הדיווחים וההערכות מתכוון נתניהו להציג מתווה מדיני קרוב למפת הדרכים וזו כידוע מובילה להקמת מדינה פלשתינית. אם אכן יבחר נתניהו בדרך זו ויודיע עליה פומבית עשויה חברת הכנסת לבני לראות בכך סולם לרדת בו מעץ הסירוב לחבירה לנתניהו. זאת מאחר וכזכור עקרון 'שתי המדינות לשני עמים' היה הגורם המרכזי להחלטתה שלא להיכנס לממשלת נתניהו.

עוד ניתן להוסיף כאן כי גם ההחלטה בליכוד לתמוך בחבר הכנסת רוני בר און לכהונת חבר בוועדה לבחירת שופטים במקום חבר הכנסת אורי אריאל יש בה כדי להעיד על ניסיונות מצד נתניהו ואנשיו להתקרב ל'קדימה' ולהותיר אותה בתמונת התפקידים הנחשקים בכנסת.  גם תפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון, השווה בערכו לתפקיד שר, נותר בידי איש 'קדימה' חבר הכנסת הנגבי מבלי שהתמודד מולו איש מפלגת השלטון, קרי הליכוד, כמקובל בעבר.

אם כן, 'קדימה' אמנם במשבר פנימי מסוים, אך יתכן ודווקא הוא ינוצל כמנוף לחבירה עתידית לנתניהו.