חבר הכנסת נחמן שי, איש 'קדימה' ודובר צה"ל לשעבר, חתם בשבועות האחרונים עבודת דוקטורט שעסקה בכשלי ההסברה הישראלית כפי שבאו לידי ביטוי בסדרת אירועים במרוצת השנים האחרונות.
אחד האירועים המרכזיים אותם ניתח חבר הכנסת שי הוא אירוע מותו של הילד מוחמד אדורה בצומת נצרים, אירוע שהפך למכונן מבחינת ההסברה הפלשתינית וגרם לשלהוב יצרים הן במדינות ערב והן ברשות הפלשתינית כשהאשם נופל כמובן על כתפי ישראל.
ביומן ערוץ 7 מספר חבר הכנסת שי על האירוע ועל התגובה הישראלית המגומגמת, האיטית והמהוססת להאשמות הפלשתינים אחרי האירוע. הוא מזכיר את נטילת האחריות על הארוע על ידי האלוף גיורא איילנד. זאת עוד בטרם נבדק האירוע לאשורו.
לעומת זאת כזכור, בדיקות מאוחרות הן של הצבא שבוצעו בידי האלוף יום טוב סמיה, והן על ידי חוקר צרפתי, פרופסור אמריקאי והחוקר נחום שחף, העלו כי הכוחות הישראליים לא יכלו לירות בילד וכי ככל הנראה הוא נורה על ידי שוטרים פלשתיניים, אך בשלב מאוחר כל כך ולאחר קבלת אחריות ישראלית הייתה התגובה מאוחרת וחלשה מדי לעומת העמדה הפלשתינית שהוצגה באופן נחרץ וברור.
"היינו צריכים להיות מהירים יותר ובהירים במסרים", אומר שי ומוסיף כי העמדה הישראלית לא רק שנאמרה מאוחר ובקול רפה אלא שישראל הציגה כמה עמדות לעיתים סותרות אלה את אלה. לטעמו אירוע זה מרכז לתוכו את מרבית מחדלי ההסברה הישראלית.
לנוכח מציאות זו סבור שי כי המענה הראוי צריך להיות בהקמתו של גוף תקשורתי שירכז את התגובה הישראלית לאחר שיבצע בדיקה מהירה של הנתונים ויידע להשתיק גורמים נוספים העוסקים בהסברה. לטעמו הקמת גוף כדוגמת אל-ג'זירה הקטארי יהיה בו כדי לתת מענה לכך. הוא מציין את הצורך לדבר בשפת המזרח התיכון ולא להותיר את הבמה התקשורתית למאות ערוצי תקשורת בערבית ובשפות זרות ולעומת זאת להציג את הגרסה הישראלית בעברית מבלי לדאוג לקבע אותה בתודעה העולמית.
חבר הכנסת שי משוכנע שגם אם קיים סחף אוטומאטי לכיוון העמדה הפלשתינית הרי שיש דרכים לפעול גם בזירה זו. "אנחנו לא מדברים עם הערבים. יש לנו מה להציע בערכים שלנו וכשאנחנו לא פועלים נכון הדיאלוג נמנע. אנחנו מורידים זאפטות, מענישים, אבל לא מנסים לשכנע אותם בצדקתנו". לטעמו העלאה לאוויר של לויין שידור שיעביר מסרים בערבית יכולה להיות השקעה משתלמת ביותר שכן זו תסתכם בכחמישים מיליון שקלים בעוד המאבק לפיתוח אמצעי לחימה והגנה עלותו מיליארדים רבים.