בית המשפט העליון דחה את עתירת ההסתדרות הרפואית לישראל, שדרשה למנות שר בריאות. בהחלטתם כתבו השופטים כי לא מצאו בהחלטה למנות רק סגן שר כל חריגה המחייבת את התערבות בית המשפט.
יחד עם זאת כתבו השופטים כי ראוי שמוסד "סגן השר במעמד שר" יחלוף מן העולם, "לא כל שכן, שעה שלא הוצג כל אילוץ אמיתי מאחריו".
עוד כותבים השופטים כי "קיים פוטנציאל פגיעה משמעותי באפשרויות תפקודו של סגן השר במשרדו עת מדובר בסגן שר המכהן דה-פקטו במעמד של שר, כבענייננו. מצב דברים זה הופך מורכב יותר ככל שמדובר במשרד בו קיימת חשיבות מיוחדת בתפקוד מלא של שר, אם בשל חשיבותו של המשרד, אם בשל השפעת תפקודו על כלל הציבור בישראל ואם בהתחשב בסמכויות הייחודיות שמקנה הדין לשר, ולו בלבד".
"לאחר שבחנו את כלל ההיבטים שפורטו לעיל בשים לב לנסיבות העניין הפרטניות, ותוך שאנו סבורים כי דאגתה של העותרת מפני תוצאות השארת משרד הבריאות בידי סגן שר אינה נטולת בסיס, הרי שבסופו של יום – וגם אם סברנו כי החלטת המינוי מצויה על גבולותיו של מתחם הסבירות - לא מצאנו כי חרגה היא ממנו באופן המחייב את התערבותנו. יוער עוד, כי בכלל קביעותינו אלה לא הבענו כל הסתייגות מיכולותיו האישיות של סגן השר, ח"כ ליצמן, שאף העותרת ציינה כי יכול היה לשיטתה למלא תפקיד של שר במשרד. כל קביעותינו נשענות על הבחינה המשפטית הכוללת של הסוגיה המורכבת שלפנינו.
נוכח כל האמור לעיל, מסכימה אני עם חבריי כי בנסיבות העניין אין בידינו להושיט לעותרת את הסעד המבוקש על-ידה, ומכאן כי דין עתירה זו להדחות", החליטו השופטים.