שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים, אברהם טננבוים, זיכה את נהג המשאית, ג'ימי יהודה, שנהג במשאית המפרקית שנתקעה על מסילת הרכבת לירושלים באזור הר-טוב ב-31 לדצמר 2006, מאשמת גרימת התאונה בין המשאית לרכבת.
התביעה טענה בכתב האישום כי בעת שהתקרב הנהג למפגש מסילת ברזל, פעמון האזהרה החל לצלצל. לא רק זו אלא שנהג משאית, שהגיע מהכיוון הנגדי לכיוון נסיעת הנאשם, עצר. אך הנאשם שמשום מה אצה לו הדרך, התחיל להתקדם על מנת להספיק לעבור כך שלא יצטרך להמתין.
לטענת התביעה, הנאשם שלא היה מנוסה בנהיגה במפרקית, לא תפעל נכון את הילוכיה והמפרקית נתקעה עם שני הגלגלים האחוריים על המסילה. נהג הקטר שהבחין מאוחר במפרקית, צפר ובלם בלימת חירום אך הרכבת לא הספיקה לעצור.
הרכבת התנגשה בחלקה האחורי של המפרקית שהיה על המסילה. כתוצאה מכך הסתחררה המפרקית ושתי קרונות נפגעו. באותן נסיבות נחבלו 48 נוסעים ברכבת וכן נחבל הנאשם.
השופט טננבוים בחר להאמין לגרסתם של שני נהגי המשאיות, הנאשם והנהג שבא למולו, ולא לגרסתו של התצפיתן, וקבע כי "נאמנות עלי עדויותיהם של מר גבאי ומר סויסה אשר העידו בפני כי הנאשם החל לחצות את מסילת הברזל כאשר המחסום היה מורם וטרם הופעלו פעמוני האזהרה. עדויותיהם ברורות ומתיישבות זו עם זו".
השופט קבע עוד כי העדויות מתיישבות גם עם עדותו של נהג הרכבת, וכי עדותו של התצפיתן איננה מתיישבת עם הנתונים ועם העדויות, "קשה להשתחרר מהרושם שלו התצפיתן היה ממלא את תפקידו כיאות, ממתין בחוץ ומודיע מיד ברגע שנתקעה המשאית, כל התאונה לא הייתה נגרמת".