אחד מן המחקרים שיוצגו בכנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 19, שהתקיים ביום חמישי האחרון במרכז האוניברסיטאי אריאל, ביוזמת מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, עסק בסיכומה של שנת השמיטה תשס"ח.
בכנס הוצגו למעלה מ- 60 מחקרים חדשים בתחומים רבים, החל מהיסטוריה וארכיאולוגיה, דרך חקלאות ובוטניקה, וכלה בחברה ותקשורת.
סינדרום השמיטה מלווה את ההתיישבות הציונית מאז היווסדה. עם זאת, כל שנת שמיטה מביאה בכנפיה שינויים וחידושים, פרי תמורות רעיוניות, חברתיות וכלכליות. לאופן קיומן של מצוות השמיטה יש כמה חלופות: במערכות הייצור החקלאי – הסתמכות על 'היתר מכירה' לעומת השבתה ממשית של גידולי השדה והירקות. במערכות השיווק והאספקה לצרכן – תוצרת 'היתר מכירה', אוצר בית דין, תוצרת ערבית ויבוא מחו"ל.
במחקר, שאותו הוביל פרופ' אליעזר גולדשמידט וד"ר אמיר היימן מן הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, נבדקו באמצעות סקר ממוחשב רצונותיו, העדפותיו וציפיותיו של הציבור המסורתי והדתי.
בתוצאות הסקר בולטת המגמה לצמצם את ההסתמכות על היתר המכירה בציבור החרד"לי ואפילו בציבור הדתי־לאומי. מאידך, בולט הרצון של כל מגזרי הציבור שלא להשתית את שמירת השמיטה כולה על תוצרת ערבית, ולהעדיף תוצרת יהודית ממצעים מנותקים ומן הערבה.
מדינת ישראל תומכת בשומרי שמיטה, והקציבה לשם כך סכומים ניכרים. עם זאת, במצב הנוכחי קיים רק מיעוט של שומרי שמיטה ולמעשה נמשכים הייצור, השיווק והיצוא החקלאי בהיקף הרגיל על־פי היתר המכירה.
לקראת שמיטת תשס"ח ניסו מנהיגי הציבור החרדי-אשכנזי לכפות על כלל הציבור קיום שמיטה לחומרא, תוך שלילת ההכשר ממי שיסתמך על היתר המכירה. מגמה זו נבלמה על־ידי פסיקת בג"ץ ועל־ידי הרב עובדיה יוסף, שהכיר בצורך להמשיך בהסתמכות על היתר המכירה עבור הציבור הרחב.
מבצעי הסקר טוענים, כי החלשת התמיכה בהיתר המכירה ועליית כוחו של הציבור החרדי עשויים להביא לשינוי באופייה של השמיטה הבאה, תשע"ה, ולחייב התמודדות שונה של מדינת ישראל עם אתגר השמיטה.