שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, בנימין ארבל, קיבל את תביעתם של בני משפתו של משה מלכי ז"ל, אשר הגישו תביעה אזרחית נגד דוד ליאני שנהג באותה עת בכינרת בסירת מירוץ. בית המשפט קבע כי ליאני הוא זה שפגע במלכי והביא למותו, זאת על אף שליאני לא הועמד לדין בגין המעשה. לאור זאת חייב בית המשפט את ליאני לפצות את משפחתו של מלכי בסכום של 1,330,355 ₪.
"נכון אמנם כי לא הובאה כל ראיה חד משמעית המחברת את הסירה לגופתו של המנוח ולאירוע המוות. עם זאת, כפי שתיארתי לעיל, הובאה בפני מסכת כבדה ונכבדה של ראיות נסיבתיות, הנארגות זו בזו, עד כדי כך שהן יוצרות תמונה חד משמעית וברורה. סבורני כי משקלה של מסכת זו, יש בו כדי להרים את הנטל הנדרש בהליך אזרחי, לצורך הקביעה כי המנוח נפטר כתוצאה מפגיעת סירה, אשר היתה נהוגה ע"י הנתבע", קבע השופט ארבל לאור העדויות שהובאו בפניו ולאור דו"ח חוקר סיבת המוות.
השופט הוסיף, והאשים את נוסעי הסירה ובראשם את נהגה, בהעלמת הראיות לאירוע הפגיעה, ואף שיגר רמז עבה, כי להערכתו מדובר בהעלמה מכוונת, "אין ספק, נוכח העדויות שהובאו, כי הסירה היתה מעורבת באירוע טראומתי. התנהלותם של נוסעי הסירה מעידה כאלף עדים על כך שאלה חששו מאירוע זה. אין ספק כי מאן דהוא "טיפל" במדחף הסירה, כנראה במהלך שטיפת הסירה. אף אין ספק כי הנתבע שטף את הסירה מיד לאחר האירוע".
"האירוע כולו נצפה ע"י קריספיל (עד ראייה שצפה באירוע ממרפסת ביתו המרוחקת מן המקום כשני ק"מ – ש.פ), אשר עדותו כאמור היתה מהימנה עלי. התנהלות יושבי הסירה קושרת את הסירה לאירוע שצפה קריספיל", הוסיף השופט.
השופט דחה את טענות פרקליטו של ליאני, אשר העלה את האפשרות לפיה מת מלכי עוד קודם שפגעה בו סירת המירוץ, "איני מקבל את גרסת ההגנה כי גם אם פגעה הסירה במנוח, ייתכן ופגעה בגופת מת. טענה זו נוגדת את עדותו של קריספיל, אשר העיד, באופן חד משמעי, כי השחיין אשר נפגע ע"י הסירה היה חי, כיוון שהוא שחה באותה עת ותנועותיו נחזו על ידו. לאחר שהסירה חלפה במקום, שוב לא נצפו תנועות השחיין".
לאור העובדה שמלכי לא עבד באופן מסודר מאחר שהיה אברך והשתכר ממלגת כולל זעומה ומשיעורים פרטיים שנתן, נקבע שיעור הפיצויים על פי השתכרותו בפועל, ועל כן לאחר ששיקלל את כל הנתונים קבע השופט, כי "אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך 1,330,355 ₪ בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 260,000 ₪ ומע"מ".
"נכון אמנם כי לא הובאה כל ראיה חד משמעית המחברת את הסירה לגופתו של המנוח ולאירוע המוות. עם זאת, כפי שתיארתי לעיל, הובאה בפני מסכת כבדה ונכבדה של ראיות נסיבתיות, הנארגות זו בזו, עד כדי כך שהן יוצרות תמונה חד משמעית וברורה. סבורני כי משקלה של מסכת זו, יש בו כדי להרים את הנטל הנדרש בהליך אזרחי, לצורך הקביעה כי המנוח נפטר כתוצאה מפגיעת סירה, אשר היתה נהוגה ע"י הנתבע", קבע השופט ארבל לאור העדויות שהובאו בפניו ולאור דו"ח חוקר סיבת המוות.
השופט הוסיף, והאשים את נוסעי הסירה ובראשם את נהגה, בהעלמת הראיות לאירוע הפגיעה, ואף שיגר רמז עבה, כי להערכתו מדובר בהעלמה מכוונת, "אין ספק, נוכח העדויות שהובאו, כי הסירה היתה מעורבת באירוע טראומתי. התנהלותם של נוסעי הסירה מעידה כאלף עדים על כך שאלה חששו מאירוע זה. אין ספק כי מאן דהוא "טיפל" במדחף הסירה, כנראה במהלך שטיפת הסירה. אף אין ספק כי הנתבע שטף את הסירה מיד לאחר האירוע".
"האירוע כולו נצפה ע"י קריספיל (עד ראייה שצפה באירוע ממרפסת ביתו המרוחקת מן המקום כשני ק"מ – ש.פ), אשר עדותו כאמור היתה מהימנה עלי. התנהלות יושבי הסירה קושרת את הסירה לאירוע שצפה קריספיל", הוסיף השופט.
השופט דחה את טענות פרקליטו של ליאני, אשר העלה את האפשרות לפיה מת מלכי עוד קודם שפגעה בו סירת המירוץ, "איני מקבל את גרסת ההגנה כי גם אם פגעה הסירה במנוח, ייתכן ופגעה בגופת מת. טענה זו נוגדת את עדותו של קריספיל, אשר העיד, באופן חד משמעי, כי השחיין אשר נפגע ע"י הסירה היה חי, כיוון שהוא שחה באותה עת ותנועותיו נחזו על ידו. לאחר שהסירה חלפה במקום, שוב לא נצפו תנועות השחיין".
לאור העובדה שמלכי לא עבד באופן מסודר מאחר שהיה אברך והשתכר ממלגת כולל זעומה ומשיעורים פרטיים שנתן, נקבע שיעור הפיצויים על פי השתכרותו בפועל, ועל כן לאחר ששיקלל את כל הנתונים קבע השופט, כי "אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך 1,330,355 ₪ בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 260,000 ₪ ומע"מ".