בית משפט העליון דחה את עתירת הגננים נגד רשות המים בנושא איסור ההשקייה. בג"ץ קבע כי ככל שהעתירה עוסקת בתקנות החדשות שטרם אושרו על ידי הכנסת היא מוקדמת מידי, אך הזמין למעשה את העותרים להגיש עתירה מחודשת אם וכאשר תקבל הכנסת את דרישות רשות המים, ותעלה את תעריפי המים לשימוש הביתי.
העותרים ביקשו בינואר האחרון, באמצעות עו"ד אריה שורץ ועו"ד תמר פישהוף מגבעתיים, להורות לרשות המים לבטל את מסע הפרסום שבו יצאה כחודשיים לפני כן ("עוברים מאדום לשחור – אסורה השקיית גינות בכל צורה שהיא"), כיון שאינו משקף את ההוראות של רשות המים עצמה. בית המשפט העליון קיבל את עמדת העותרים וקבע כי הפרסומים כפי שהיו בחודשים האחרונים, לא היו בהירים וניתן היה לטעות וללמוד מהם כי האיסור על השקיה רחב בהרבה יותר מן הקבוע בדין. עוד קבע בית המשפט כי מסע הפרסום היה "לא בהיר ומועד להטעות". רשות המים הודתה כי מסע הפרסום הורד והוחלף באחר עוד לפני הדיון.
בהתייחסם לעתירה עצמה, הביעו שופטי בית המשפט, אשר ריבלין, אדמונד לוי ואליקים רובינשטיין את דעתם כי העתירה המנוסחת היטב, העלתה שורה של תהיות באשר לדרך שבה נוהגות הרשויות בכל הנוגע לצורך לפתור את המחסור החמור במים. העתירה עמדה על כך שהפתרונות מתמקדים כולם בצמצום הצריכה ואינם נותנים קדימות ראויה להגברת ההיצע. השופטים קבעו, כי העותרים תארו את הנזקים שיש בייבוש שטחי צומח בתחומי המדינה – נזקים כלכליים, בריאותיים ואקולוגיים.
מסע הפרסום החדש של רשות המים ("מצילים את הכנרת") כבר אינו קובע כי אסור להשקות גינות, אך הרמזים הרבים שבו (כמו "השנה לא נוכל להשקות גינות" מפיה של נינט) גם הם עלולים להטעות את הציבור, טוענים העותרים. לדבריהם, כך או כך, רשות המים ממשיכה להשקיע את כל מאמציה במלחמה בענף הגינון, שגם פגיעה מוחלטת בו וייבוש הגינות כולן, לא יביאו כלל לחסכון משמעותי במים, אלא לנזקים חמורים כפי שעמד עליהם גם בית המשפט, במקום להשקיע מאמצים ראויים בהגדלת היצע המים לתושבים וחינוך לחיסכון לא רק בגינון, אלא בעיקר בשימושים הנרחבים בתעשייה ובחקלאות.