כלכלני מחלקת המחקר של בנק ישראל, אשר ניתחו את תקציב המדינה כפי שהוגש לכנסת, מעריכים כי אם תאשר הכנסת את הצעת התקציב ואת הצעדים הנלווים אליה, צפויה הממשלה לעמוד ביעדים שקבעה לשנים 2009 ו-2010, ואף מעבר לכך.
עם זאת, בבנק מעריכים, כי קיים פער ניכר בין ההתחייבויות הרב-שנתיות של הממשלה אחרי 2010, על בסיס החלטותיה הספציפיות על צעדי מדיניות בתחומי פעילותה השונים, לבין תיקרות הגירעון והגידול בהוצאה שקבעה; כדי לחזור לתוואי שנקבע יידרשו קיצוצים גדולים בהתחייבויות שהממשלה נטלה על עצמה, וירידה חדה בהוצאה הציבורית לנפש בשנים 2011 ו-2012.
משום כך אומרים בבנק, כי קיים ספק רב אם הממשלה תוכל לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר אחרי 2010, ובפרט אם תוכל לחזור בהקדם ליחס החוב לתוצר שהושג בסוף 2008. ספק זה מתעצם בשל התוכנית להפחתת המס הישיר עליה החליטה הממשלה לשנים 2016-2011, שצפויה להקטין משמעותית את הכנסותיה.
ניתוח של השפעת התוכנית להפחתת המס הישיר על תוואי יחס החוב לתוצר מצביע על כך שככל שיתקדם יישומה כך תגדל תרומתה להרחבת הגירעון וכי ביישום מלא תגדיל התוכנית את יחס החוב לתוצר בכנקודת אחוז מדי שנה. הדגמה של השפעה זו, בהנחה שבטווח הבינוני יגדלו הוצאות הממשלה בשיעור ריאלי דומה לגידולן בשנים האחרונות – שהוא בקירוב גם הממוצע בין תקרת גידול ההוצאות הנוכחית לבין תוואי ההוצאות המשקף את התוכניות הרב-שנתיות של הממשלה - מראה כי יישום התוכנית ימנע מיחס החוב לתוצר לרדת בשנים שאחרי השלמתה, בעוד שבלעדיה, אותו תוואי הוצאות יאפשר ירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר.
הצעות והערות יתקבלו בברכה: kalkala@a7.org