רקטת קסאם
רקטת קסאם פלאש 90

מאז מבצע "עופרת יצוקה" הוברחו לרצועת עזה עשרות רקטות תקניות, מאות פצצות מרגמה, עשרות טילי נ"ט ונ"מ, עשרות טונות של חומרי נפץ תקניים ו"חומרי גלם" להכנת אמצעי לחימה מתוצרת בית. כך קובע דו"ח חדש של מרכז המידע למודיעין ולטרור, הסוקר את תהליך השיקום של התשתיות האזרחיות והצבאיות המתנהל ע"י חמאס ברצועה.

לדברי מחברי הדו"ח, הברחות אלו מאפשרות לחמאס להגדיל את טווח הרקטות ולשפר יכולותיה בתחומי הנ"ט והנ"מ.

בנוסף לכך הושמש מחדש מערך המנהרות באזור רפיח המהווה נתיב חיוני להברחת אמצעי לחימה בצד זרימת מזון, ציוד ודלק. כמו כן שוקמו תשתיות הייצור, וחודשה פעילות האימונים וההדרכה, אף, כי בינתיים, בפרופיל נמוך מזה של התקופה שקדמה למבצע "עופרת יצוקה".

החמאס, על פי הדו"ח, מייחסת חשיבות מיוחדת לשיקום מערך ביטחון הפנים שלה, שספג בלחימה מכה קשה, ולחיזוק שליטתה בשטח. בחלוף חמישה חודשים מתום מבצע "עופרת יצוקה" הצליחה חמאס להחזיר את מנגנוני הביטחון לתפקוד יום-יומי שוטף הדבר מתבטא בהגברת פריסתם בשטח ובהגדלת מידת ניראותם בקרב האוכלוסייה; בחידוש הפעילות לדיכוי מתנגדי חמאס (ובמרכזם פתח) על מנת שלא "ירימו ראש"; בגיוס פעילים חדשים ובביצוע תרגיל חירום המדמה התמודדות מול תקיפה ישראלית ופריסת חירום, זאת כלקח מהמכה שספג מערך הביטחון מצה"ל בתחילת מבצע "עופרת יצוקה".

בתוך כך הושמשו מפקדות ומטות באתרים זמניים, חלקם הגדול באתרים אזרחיים, במטרה למצוא פיתרון ולו גם זמני, לקשיים שבשיקום התשתיות שהותקפו.

במישור הכלכלי קובע הדו"ח כי בתקופה שחלפה מאז מבצע "עופרת יצוקה" עדיין לא הצליחה חמאס להניע תהליכי שיקום אזרחיים משמעותיים ברצועה מעבר לתיקונים מיידיים של תשתיות כמו מים וחשמל.

בחודשים שחלפו מאז מבצע "עופרת יצוקה" העבירה חמאס סיוע הומניטארי, כספי תמיכה ופיצויים, למגזרים רבים בקרב האוכלוסייה שנפגעו. הדבר סייע לייצב את המצב ולמנוע משבר הומניטארי מיידי אולם לא היה בו פתרון בסיסי לשיקום התשתיות האזרחיות שנפגעו (בתים, מוסדות ציבור). גם תשתיות שלטוניות וסמלי שלטון עדיין לא שוקמו (למשל, בניין המועצה המחוקקת).

בהעדר התקדמות בשיקום הפיזי, ועל רקע ביקורת ציבורית, ניסתה חמאס לשווק לתושבים את הרעיון של "כלכלת ההתנגדות". משמעות רעיון זה בניית מערכת כלכלית התומכת באסטרטגית הטרור של חמאס ומתבססת על משאבי הרצועה תוך צמצום ככל הניתן בהזדקקות לסיוע מבחוץ. במישור המעשי מתבטא הדבר בצעדים כמו בניית מבנים מטיט כפיתרון לבעיית מחוסרי הבית; העסקת מובטלים בעבודות חקלאיות מקומיות; שימת דגש על גידולים חקלאיים שיש להם ביקוש בשוק המקומי תוך איסור על גידולים לייצוא (תות שדה, פרחים). מידת יישומו של רעיון זה מוטלת בספק אולם הוא מהווה כלי הסברתי בידי חמאס שנועד להמחיש, כי היא מתמודדת עם האילוצים הכלכליים הקשים העומדים בפניה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו