נדב שרגאי, מוותיקי העיתונאים ב"הארץ", פורש מהעיתון אחרי 30 שנות כתיבה ברשת "שוקן". על הפרישה סוכם בהסכמה הדדית בין שרגאי לעורכי "הארץ".
בשיחה עם כתבנו סיפר שרגאי כי הוא בוחן עתה את המשך דרכו ובודק הצעות ורעיונות שונים בשורה של תחומים שבהם צבר ידע וניסיון, ובעיקר בנושא שקרוב לליבו – ירושלים. מבחינתו, כך הבהיר: "כל האפשרויות פתוחות, הן בשדה התקשורת, והן במסגרות אחרות".
שרגאי הודה לעמוס שוקן ולעורכי העיתון על "רבע מאה של חוויות, עניין וכתיבה מעל במה מכובדת ומרכזית כ'הארץ'" – כלשונו.
שרגאי הוסיף כי "היתה לי הזכות לצבור במסגרת העבודה הזאת ניסיון וידע רב בתחומים מרכזיים העומדים על סדר יומה של החברה הישראלית; להיות שותף לתיעוד אירועים היסטוריים, וגם להשמיע את המנגינה הייחודית שלי, מתוך תחושת שליחות ונאמנות לאמת הפנימית ולעקרונות שאני מאמין בהם".
כתבנו מציין כי שרגאי עבד 4 שנים ב"כל העיר" ו-26 שנה ב"הארץ", בהן כיסה שורה של תחומי חדשות מרכזיים, ועסק בכתיבה מגזינית ופובליציסטית. הוא התבלט בעיקר כמומחה לענייני ירושלים, הימין והמתנחלים, תחומים שאותם הוא כיסה ב"הארץ" שנים רבות, ואף פירסם ספרים ומחקרים בתחומים אלו. במאמריו הביע באופן עקבי עמדות בזכות אחדות ושלמות ירושלים וחיזוק ריבונות ישראל בעיר. רבים ממאמרי הדעה שלו נכתבו סביב נושא זה.
כתבנו מציין עוד כי שרגאי היה מזוהה במשך שנים רבות כ"קול האחר" בעיתון הארץ, שהשמיע את הקול היהודי-ציוני לאומי. לפני שנים אחדות פירסם מו"ל "הארץ" עמוס שוקן מאמר בזכות שינוי המנון "התקוה" כדי שגם ערביי ישראל יוכלו להזדהות עמו. שרגאי פירסם מאמר תגובה בכותרת הצינית "אולי נבטל גם את הדגל" ש"הארץ" פירסם במלואו. שרגאי שימש במידה רבה פה לציבור מתיישבי יו"ש בתקופה שכיסה את התחום בעיתון.
מו"ל הארץ עמוס שוקן אמר בעקבות ההודעה על הפרישה: "נדב הוא עיתונאי בעל דעות ברורות שעם מרביתן איני מסכים, אבל תמיד מצאתי אותן מעניינות. דעותיו מעולם לא השפיעו על הדיווח החדשותי שלו, שהיה מקצועי לעילא. אני מקווה שמאמרי הדעה שלו ימשיכו להתפרסם ב"הארץ" מדי פעם".
עורך הארץ דב אלפון אמר: "למרות הזמן הקצר יחסית שבו הזדמן לי לעבוד עם נדב, נוצרו בינינו יחסי אמון בזכות מקצועיותו הרבה וידענותו המופלגת בסוגיות הבוערות שעליהן כתב. יהיה זה אתגר לא פשוט למצוא לו ממלא מקום ראוי, ולכן אני מקווה שאכן ימצא זמן להמשיך לכתוב מדי פעם מאמרים בעמוד הדיעות".
בשיחה עם כתבנו סיפר שרגאי כי הוא בוחן עתה את המשך דרכו ובודק הצעות ורעיונות שונים בשורה של תחומים שבהם צבר ידע וניסיון, ובעיקר בנושא שקרוב לליבו – ירושלים. מבחינתו, כך הבהיר: "כל האפשרויות פתוחות, הן בשדה התקשורת, והן במסגרות אחרות".
שרגאי הודה לעמוס שוקן ולעורכי העיתון על "רבע מאה של חוויות, עניין וכתיבה מעל במה מכובדת ומרכזית כ'הארץ'" – כלשונו.
שרגאי הוסיף כי "היתה לי הזכות לצבור במסגרת העבודה הזאת ניסיון וידע רב בתחומים מרכזיים העומדים על סדר יומה של החברה הישראלית; להיות שותף לתיעוד אירועים היסטוריים, וגם להשמיע את המנגינה הייחודית שלי, מתוך תחושת שליחות ונאמנות לאמת הפנימית ולעקרונות שאני מאמין בהם".
כתבנו מציין כי שרגאי עבד 4 שנים ב"כל העיר" ו-26 שנה ב"הארץ", בהן כיסה שורה של תחומי חדשות מרכזיים, ועסק בכתיבה מגזינית ופובליציסטית. הוא התבלט בעיקר כמומחה לענייני ירושלים, הימין והמתנחלים, תחומים שאותם הוא כיסה ב"הארץ" שנים רבות, ואף פירסם ספרים ומחקרים בתחומים אלו. במאמריו הביע באופן עקבי עמדות בזכות אחדות ושלמות ירושלים וחיזוק ריבונות ישראל בעיר. רבים ממאמרי הדעה שלו נכתבו סביב נושא זה.
כתבנו מציין עוד כי שרגאי היה מזוהה במשך שנים רבות כ"קול האחר" בעיתון הארץ, שהשמיע את הקול היהודי-ציוני לאומי. לפני שנים אחדות פירסם מו"ל "הארץ" עמוס שוקן מאמר בזכות שינוי המנון "התקוה" כדי שגם ערביי ישראל יוכלו להזדהות עמו. שרגאי פירסם מאמר תגובה בכותרת הצינית "אולי נבטל גם את הדגל" ש"הארץ" פירסם במלואו. שרגאי שימש במידה רבה פה לציבור מתיישבי יו"ש בתקופה שכיסה את התחום בעיתון.
מו"ל הארץ עמוס שוקן אמר בעקבות ההודעה על הפרישה: "נדב הוא עיתונאי בעל דעות ברורות שעם מרביתן איני מסכים, אבל תמיד מצאתי אותן מעניינות. דעותיו מעולם לא השפיעו על הדיווח החדשותי שלו, שהיה מקצועי לעילא. אני מקווה שמאמרי הדעה שלו ימשיכו להתפרסם ב"הארץ" מדי פעם".
עורך הארץ דב אלפון אמר: "למרות הזמן הקצר יחסית שבו הזדמן לי לעבוד עם נדב, נוצרו בינינו יחסי אמון בזכות מקצועיותו הרבה וידענותו המופלגת בסוגיות הבוערות שעליהן כתב. יהיה זה אתגר לא פשוט למצוא לו ממלא מקום ראוי, ולכן אני מקווה שאכן ימצא זמן להמשיך לכתוב מדי פעם מאמרים בעמוד הדיעות".