שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, הודיע כי אין בכוונתו לשקול מחדש את קיצור עונש המאסר של סולימאן אל עובייד שהורשע ברצח חנית קיקוס ז"ל על פי הודאתו.
בהחלטתו זו דוחה השר נאמן את בקשתו של נשיא המדינה שמעון פרס לשקול את החלטתו של שר המשפטים הקודם, פרופ' דניאל פרידמן לקצוב את עונשו של אל עובייד ובכך למנוע את שחרורו המוקדם מהכלא.
את החלטתו זו קיבל השר דאז פרידמן בעקבות חוות דעתה של השופטת מרים בן-פורת, המשנה (בדימוס) לנשיא בית המשפט העליון ולפיה אמנם הראיות על אחריותו של אל עובייד לרצח נכוחות אך ראוי להתייחס גם למראית העין של הציבור שמא יושב בכלאו אדם שלא ביצע את העבירה.
משרד המשפטים פרסם אז את הכרעתה של בן פורת ולפיה היא מציעה לא להיות אדישים לתחושות אלה בציבור "ולתת לה משקל בעת קציבת עונשו של אל-עביד, שהרי צדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להראות".
בעקבות דבריה אלה החליט פרידמן לאמץ את עמדתה שאין מקום לחנינה מלאה אך גם את עמדתה בעניין מראית העין ובעניין האפשרות לקציבה מתאימה של עונש המאסר.
יצוין כי להחלטתו הגיע שר המשפטים הקודם בעיקר בעקבות תחקיר מקיף בעיתון 'מעריב' וממנו נדמה היה כאילו לא נותרה אבן על אבן בכתב הרשעתו של אל-עבוד. השופטת בדימוס דליה דורנר צוטטה אחרי פרסום אותו תחקיר כמחזקת את עמדתה שברור לה שאל-עבוד אינו הרוצח.
עצם קיומה של החלטה זו עוררה לא מעט תהיות שכן לכאורה אם הביטחון באשמתו של אל-עבוד הוא אכן מעל לכל ספק, מדוע לקצוב את עונשו? רפי, אביה של חנית המנוחה, היטיב לבטא את התהייה ודרש ש"אם הוא הרוצח, למה לקצוב לו את העונש. שישב בכלא עד סוף ימיו".
תהיה נוספת ובלתי מבוטלת עלתה מדבריו של עורך הדין אביגדור פלדמן, פרקליטו של אל-עבוד. פלדמן סיפר שאל-עבוד כלל לא נחקר על ידי בן פורת, כמו כן גם הוא עצמו לא נועד עימה, אלא רק התבקש להשיב על סדרת שאלות ולהתייחס למספר עניינים ולא מעבר לכך.
שאלות אלה ואחרות עוררו חשש לפיו ביקשה בן פורת גם לטהר את מערכת המשפט שחרצה את דינו של אל עבוד לישיבה ארוכת שנים בכלא ולא לבטל את הכרעת דינו, ובמקביל לקצר את שנות עינויו הארוכות.
לפני ימים אחדים הודיע נשיא המדינה כי לטעמו ראוי לשקול מחדש את הכרעתו של השר הקודם, פרופ' פרידמן, ולבטל את קיצוב העונש. כאמור, אמש דחה שר המשפטים יעקב נאמן את בקשת פרס ואל עבוד צפוי להשתחרר בעוד כשנה.