בארגון זכויות האדם ביש"ע, שמוביל את חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות בכנסת, לא הופתעו היום מפנייתו של ניצב דוד צור, מפקד מחוז תל אביב במשטרה, שביקש להעניק חנינה לשוטרים שהורשעו עקב אירועי ההתנתקות.
זו אינה יוזמה ראשונה בנושא. הראשון שהעלה דרישה זו היה השוטר לשעבר מיקי הראל, שהורשע בפלילים, באמצעות אתר האינטרנט שלו "חשופים בניידת". הראל אפילו הפעיל משרד עורכי דין שיקדם את בקשת החנינה, והוא שגייס לנושא את חה"כ לשעבר אפרים סנה, שכתב לפני למעלה לשנה לנשיא המדינה כי "ראוי היה כי תוביל מהלך של חנינה גורפת לשוטרים אשר עסקו בפעילות בעת אירועי ההתנתקות, כפי שכבר ניתן למתפרעי ההתנתקות".
אל מול יוזמות אלה, מציגים היום בארגון זכויות האדם ביש"ע את מכתבו של השר מיכאל איתן, שהיה בתקופת ההתנתקות יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה. איתן – מיוזמי חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות - פנה כבר לפני כשנה לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה שלא לחון את השוטרים ואף לדחות את הפניה על הסף.
במכתבו הוא מציין כי הצעת חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות לא תכלול חנינה למי שביצעו מעשי אלימות במהלך הפגנות אלו, וזאת משום ש"פגיעה בשוטרים ובעובדי ציבור, הם קו אדום ששום עיקרון דמוקרטי אינו יכול לאזן...על אחת כמה וכמה אין לעבור לסדר היום על פעילות אלימה שביצעו שוטרים כנגד מפגינים. שוטרים המשתמשים באלימות כנגד אזרחים פוגעים אנושות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. השלמה ו/או סליחה על מעשים כאלה יגרמו להתרבות והתחזקות הרעה החולה הזו ולפגיעה קשה עוד יותר באמון הציבור במשטרה ובשלטון החוק" – כתב אז ח"כ איתן.
בתשובת הפרקליטות, שנשלחה לפני כחצי שנה, כתבה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רחל גוטליב: "עמדתך העקרונית לפיה אין מקום לחנינה גורפת לשוטרים שביצעו פעולות כאמור, תואמת את עמדתנו.... אין חולק כי שמירה על שלטון החוק ושמירה ועל זכותם של תושבי המדינה לשמירה על גופם ורכושם הציבורי מחייבים כי אנשי כוחות הביטחון ישמרו על החוק בעת מילוי תפקידם, ואם עברו עבירות במהלך ביצוע תפקידם – תשקל הבאתם לדין. בחינת הליך של חנינה, אם יש לו מקום - ראוי שיישקל באופן אינדיבידואלי על פי נסיבותיו הקונקרטיות של מבצע העבירה ומעשה העבירה שבוצע".
הנסיבות הקונקרטיות הן חמורות ביותר – מבהירים בארגון זכויות האדם ביש"ע, ומזכירים, כי המחלקה לחקירות שוטרים הודיעה מראש עוד באפריל 2005, כי היא תנקוט מדיניות מקלה בכל הנוגע לתלונות על אלימות שוטרים שהתעמתו עם מפגיני ההתנתקות, וכי חקירות יפתחו רק "במקרים הראויים ובאיזונים הנכונים" ואכן, רק במקרים בודדים וחמורים במיוחד נפתחו חקירות והוגשו כתבי אישום. כך למשל, פקודיו של ניצב דוד צור: קצין המשטרה ערן נעים - שהורשע בתחיבת אצבעות לתוך נחיריו של מפגין ומשיכת ראשו לאחור כשהאצבעות בתוך הנחיריים, וקצין המשטרה אלירן אברהם – שהורשע בהכאתו של מפגין כבול ואזוק בתוך חדר חקירות בתחנת משטרה, באמצעות אגרופים, סטירות, בעיטות והטחת הראש בקיר.
בנוסף, עומד לדין בעצם ימים אלה בבימ"ש השלום בבאר שבע שוטר מג"ב יניב ראובני, המואשם בחניקתו של נער תושב נצר חזני, תוך לחיצה על העורק הצווארי שלו באמצעות אצבעו.
יתר השוטרים הועמדו לדין משמעתי בלבד, או שהחקירות נגדם לא נפתחו כלל, בשל המדיניות המקלה של מח"ש. ההשוואה בין מפגיני ההתנתקות ובין השוטרים האלימים שפעלו נגדם היא מקוממת ופסולה – קובעים בארגון זכויות האדם ביש"ע, ומתכוונים להביא את כל החומר בנושא זה בפני שר המשפטים.