"האנטישמיות החדשה – איום קיומי"

בשבוע שעבר התקיים באוניברסיטת חיפה כנס מיוחד תחת הכותרת 'האנטישמיות החדשה – אתגרים חינוכיים' ובו דנו בכירי אקדמיה בסוגיית היחס החדש ליהודים בעולם ולתושבי מדינת ישראל בפרט.



יו"ר הכנס, פרופ' אילן גור זאב, מספר ביומן ערוץ 7 על חלק ממסקנות הכנס ולפיהן דמותה המחודשת של האנשטישמיות החדשה היא איום קיומי של ממש, כיוון שמדובר באנטישמיות שעימה לא יודע היהודי החדש להתמודד.



על ההבדל בין אנטישמיות העבר לזו של היום מספר פרופ' גור זאב, פרופ' לפילוסופיה של החינוך, כי בעוד בעבר האנטישמיות ציירה את היהודי כזר והאחר של תרבות המערב, הרי שמאז השואה תפיסה זו השתנתה והפכה למוקצת בעולם. מאידך התעוררה תפיסה מחודשת של אנטישמיות הרואה ביהודי כזה שהשתלט על הקולוניאליזם המערבי, ועל כן אם רוצה המערב להתנער מהשתלטות זו עליו להתנער מהיהודי, להתנכר לו ולהיאבק בו. “להרוס את היסוד המסוכן והשטני הזה שבמערב".



האשמה זו מוטחת כלפי רוח היהדות הן על ידי אישים כאחמדיניג'אד, כהוגו צ'אבז, כתיאודוראקיס וכהנהגת העולם הליבראלי באקדמיה ובאומנות, כלשונו של פרופ' גור זאב.



לדבריו מדובר באמונה מטאפיסית מעין דתית חדשה בעולם אנטי דתי. את תפיסה זו מנסים לתאר בעולם כעמדה אנטי ציונית, על מנת לבדל את עצמם מהתפיבה האנטישמית הישנה.



פרופ' גור זאב קובע כי מול עמדה זו ואתגר זה המוצב בעולם אין ליהודים דרך להתמודד, בעיקר כאשר מדובר ביהודי חילוני ואף כאשר מדובר ביהודים המזוהים עם הציונות הדתית שכן אלה גם אלה חברו למערב והלכו יחד עמו, וכעת אינם מוכשרים להתמודד עם מתקפה בלתי צפויה זו. “אדם חילוני הומאניסטי רואה שההומאניזם שלו מתפורר, והוא לא יכול לדבר היום על אמת ועל ערכים אובייקטיביים, אפילו על שחרור מעמד האישה", מתאר גור זאב את הקושי בהתמודדות זו. עם זאת לטעמו לאדם דתי או לפחות אדם המחזיק ברוח היהדות קל יותר להתמודד עם התופעה, גם תוך שימוש בתפיסה הגלותית, כלשונו.