שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, אנה שניידר, דחתה את תביעתם של בני זוג נגד סוכנות הנסיעות 'כספי הפלגות קרוז בע"מ', וקבעה כי סוכנות הנסיעות איננה צד לדיון וכי על התביעה להיות מופנית כנגד החברה בעלת הספינה שהיא חברה זרה.
בני הזוג טענו, כי הפלגה ביום 31.5.07 באניה "DREAM" שאורגנה על ידי כספי, עזבה את נמל אשדוד בשעה 20:00, למרות שהובטח להם כי ההפלגה תהיה בשעה 15:00. כתוצאה מכך, בוטלה עצירה של האניה בקפריסין, שהיתה מבחינתם אחד משיקוליהם להצטרפות להפלגה.
טענה נוספת אותה טענו בני הזוג, היא שהנאתם מן ההפלגה נפגמה קשות כתוצאה מתקלה במערכת הביוב באניה, שגרמה לריח בלתי נסבל ולמחסור במים חמים בחדרם במשך כל ההפלגה. בתביעה ציינו התובעים, כי כפיצוי, קיבל כל חדר זיכוי בגובה של 100$ לשימוש בברים הפזורים באניה והנחה של 50% בהפלגה עתידית של האניה.
התובעים מדגישים כי בתביעתם זו אין הם דורשים פיצוי נוסף עבור הנזק שנגרם להם, אלא רק להמיר את ההנחה שניתנה להם להפלגה עתידית בכסף הואיל והם אינם מעוניינים להפליג באותה אוניה שוב וכן כי האניה נמכרה לבעלות אחרת, וככל הנראה, לא תהיה אפשרות לממש את ההנחה שניתנה להם. ואת הסכום העמידו על 2,150 ₪.
לטענת הסוכנות 'כספי הפלגות קרוז', דין התביעה נגדה להידחות על הסף בהעדר יריבות בינה לבין התובעים, מכיוון שהיא מעולם לא היתה בעלת ו/או מפעילת האניה נשוא התביעה, אלא סוכנת עמילה ומתווכת בין ציבור המפליגים לבין בעלי האנייה.
לגופו של עניין טוענת כספי, כי האיחור בהפלגה היה אירוע בלתי צפוי שנבע מעיכובים בביקורת של משטרת הגבולות ולא היתה לנתבעת שליטה עליהם. העיכובים הבלתי צפויים שיבשו את לוח הזמנים של האניה, וכתוצאה מכך הוחלט לוותר על הביקור בקפריסין.
השופטת קבעה, כי "על אף שברורה לי תחושתם של התובעים לפיה הנתבעת היא זו שמכרה להם את ההפלגה ומבחינתם היא הכתובת לתלונותיהם, ואף המלצתי לצדדים לסיים את התיק מחוץ לכתלי בית המשפט – הרי שמבחינה משפטית אין יריבות בין התובעים לנתבעת, אלא רק בינם לבין בעלי האניה".
"על פי ההלכה הפסוקה, משבחר סוכן הנסיעות את השירותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהטיול אשר נמכר באמצעותו יקוים במועדים עליהם התחייב וברמה עליה התחייב – אין הוא אחראי לשיבושים שחלו ושאותם לא ניתן היה ולא צריך היה לצפות", הוסיפה השופטת ודחתה כאמור את התביעה.
בני הזוג טענו, כי הפלגה ביום 31.5.07 באניה "DREAM" שאורגנה על ידי כספי, עזבה את נמל אשדוד בשעה 20:00, למרות שהובטח להם כי ההפלגה תהיה בשעה 15:00. כתוצאה מכך, בוטלה עצירה של האניה בקפריסין, שהיתה מבחינתם אחד משיקוליהם להצטרפות להפלגה.
טענה נוספת אותה טענו בני הזוג, היא שהנאתם מן ההפלגה נפגמה קשות כתוצאה מתקלה במערכת הביוב באניה, שגרמה לריח בלתי נסבל ולמחסור במים חמים בחדרם במשך כל ההפלגה. בתביעה ציינו התובעים, כי כפיצוי, קיבל כל חדר זיכוי בגובה של 100$ לשימוש בברים הפזורים באניה והנחה של 50% בהפלגה עתידית של האניה.
התובעים מדגישים כי בתביעתם זו אין הם דורשים פיצוי נוסף עבור הנזק שנגרם להם, אלא רק להמיר את ההנחה שניתנה להם להפלגה עתידית בכסף הואיל והם אינם מעוניינים להפליג באותה אוניה שוב וכן כי האניה נמכרה לבעלות אחרת, וככל הנראה, לא תהיה אפשרות לממש את ההנחה שניתנה להם. ואת הסכום העמידו על 2,150 ₪.
לטענת הסוכנות 'כספי הפלגות קרוז', דין התביעה נגדה להידחות על הסף בהעדר יריבות בינה לבין התובעים, מכיוון שהיא מעולם לא היתה בעלת ו/או מפעילת האניה נשוא התביעה, אלא סוכנת עמילה ומתווכת בין ציבור המפליגים לבין בעלי האנייה.
לגופו של עניין טוענת כספי, כי האיחור בהפלגה היה אירוע בלתי צפוי שנבע מעיכובים בביקורת של משטרת הגבולות ולא היתה לנתבעת שליטה עליהם. העיכובים הבלתי צפויים שיבשו את לוח הזמנים של האניה, וכתוצאה מכך הוחלט לוותר על הביקור בקפריסין.
השופטת קבעה, כי "על אף שברורה לי תחושתם של התובעים לפיה הנתבעת היא זו שמכרה להם את ההפלגה ומבחינתם היא הכתובת לתלונותיהם, ואף המלצתי לצדדים לסיים את התיק מחוץ לכתלי בית המשפט – הרי שמבחינה משפטית אין יריבות בין התובעים לנתבעת, אלא רק בינם לבין בעלי האניה".
"על פי ההלכה הפסוקה, משבחר סוכן הנסיעות את השירותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהטיול אשר נמכר באמצעותו יקוים במועדים עליהם התחייב וברמה עליה התחייב – אין הוא אחראי לשיבושים שחלו ושאותם לא ניתן היה ולא צריך היה לצפות", הוסיפה השופטת ודחתה כאמור את התביעה.