שופט בימ"ש לתביעות קטנות בחיפה, יחיאל ליפשיץ דחה תביעה כנגד עיריית חיפה שהוגשה ע"י תובעת משכונת רוממה בעיר, שכלבתה ננשכה ע"י חזיר בר ונפצעה , כיון שלא הוכיחה שהעיריה התרשלה במניעת המצאותם של חזירים בשכונות העיר.
בחודש אוגוסא אשתקד יצאה התובעת, תושבת רח' הראל בשכונת רוממה בחיפה, לטייל ברחוב עם כלבתה. במהלך הטיול זינקה הכלבה לכוון קולות ששמעה באזור חצר בית מגוריה של התובעת הגובלת בוואדי. כעבור זמן מה, חזרה הכלבה כשהיא פצועה כתוצאה מנשיכת חזיר בר. הכלבה סבלה מפצעי נשיכה ושבר פתוח ברגל שמאלית אחורית, וכתוצאה מכך נזקקה לטיפול וטרינרי שכלל ניתוח.
התובעת תבעה החזר הסכומים שהוצאו לטובת הטיפול בכלבה, וזאת על רקע טענותיה כי האירוע לעיל התרחש בעקבות מחדליה של העיריה, שלא מנעה את האירוע לעיל בפרט, ולא מנעה, ככלל, את המצאותם של חזירי בר בשכונות העיר. בנוסף, טענה התובעת כי חזירי הבר צריכים להיות בתוך מתחם מגודר ואין לאפשר מצב כי הללו ישוטטו באופן חופשי ליד שכונות מגורים.
העיריה הנתבעת אישרה, כי יש לדלל את מספר חזירי הבר אשר נמצאים בשטחים הגובלים בשכונות העיר וכי המדובר בחיית בר מוגנת, שעל רקע התהליכים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות – צמצום שטחי המחייה הטבעיים מחד, והיעדר אויבים טבעיים וירידה בכמות הצייד מנגד, גדל מספרם באופן ניכר, ולכן הם חודרים לעתים לשכונות מגורים, או לאזורים הסמוכים לשכונות מגורים.
העיריה טענה כי גם במצב אופטימלי, לא יהיה מדובר במצב בו לא יהיו חזירי בר בואדיות ובשטחים הפתוחים הגובלים בשכונות המגורים.
השופט ליפשיץ הסכים לטענתה זו של הנתבעת וציין כי המטרה אינה "להעלים" את אוכלוסיית חזירי הבר, אלא להגיע למצב סביר, בו לא ייאלצו תושבי העיר להיתקל בחזירי הבר, כשאלו האחרונים משוטטים להם ברחובות.
בהתייחסו לשאלה מהו אותו "מצב סביר", מה יהיה מספרם של חזירי הבר באותה עת, וכו' ציין השופט כי מדובר בשאלה לא פשוטה, אשר דורשת עריכת מחקרים מקצועיים. מטבע הדברים, התובעת בתיק זה,( ואין הוא יכול לבא אליה בטענות בנדון), לא הצטיידה בראיות שכאלה; וגם הנתבעת, שציינה שפעולת הדילול הינה פעולה סיזיפית מתמשכת, אישרה בחצי פה, כי טרם הושג היעד אותו הציבה לעצמה.
השופט ציין כי למרות שטרם הושג יעד זה, הרי שהתובעת לא הצליחה להוכיח כי הנתבעת התרשלה בפעולותיה בנדון. במקרה זה הוכח כי העיריה ניסתה בעבר, ללא הצלחה, שיטות שונות לא ממיתות, להרחקת החזירים משכונות המגורים. משיזמה הנתבעת פעולות שכללו צייד מבוקר, ניתן כנגדה צו מניעה זמני, שהיא פעלה לבטלו. משבוטל צו המניעה הזמני, שבה הנתבעת והחלה בצייד מבוקר, ולטענתה היקף פעולות אלה ימשיך ויגדל. יש לקוות, כי הנתבעת אכן תמלא את הבטחותיה בהקשר זה לעתיד לבא.
עוד הבהיר השופט כי גם לו היה קובע כי הנתבעת התרשלה בכך שאפשרה לחזירי הבר להתרבות יתר על המידה, הרי שיש להניח כי היה מייחס לתובעת רשלנות תורמת בשיעור ניכר. האירוע הנטען לא התרחש ברחובות שכונת רוממה, אלא באזור גינתה של התובעת, שגובל בוואדי. מתיאורה, לא ברור היכן בדיוק התרחשה התקיפה, ולא מן הנמנע כי האירוע התרחש מחוץ לחצר, בשטח הוואדי. באם הדברים היו אכן כך, הרי שהתובעת לא מילאה אחר הוראות הדין, הקובע כי יש להחזיק את כלב באמצעות רצועה.
בחודש אוגוסא אשתקד יצאה התובעת, תושבת רח' הראל בשכונת רוממה בחיפה, לטייל ברחוב עם כלבתה. במהלך הטיול זינקה הכלבה לכוון קולות ששמעה באזור חצר בית מגוריה של התובעת הגובלת בוואדי. כעבור זמן מה, חזרה הכלבה כשהיא פצועה כתוצאה מנשיכת חזיר בר. הכלבה סבלה מפצעי נשיכה ושבר פתוח ברגל שמאלית אחורית, וכתוצאה מכך נזקקה לטיפול וטרינרי שכלל ניתוח.
התובעת תבעה החזר הסכומים שהוצאו לטובת הטיפול בכלבה, וזאת על רקע טענותיה כי האירוע לעיל התרחש בעקבות מחדליה של העיריה, שלא מנעה את האירוע לעיל בפרט, ולא מנעה, ככלל, את המצאותם של חזירי בר בשכונות העיר. בנוסף, טענה התובעת כי חזירי הבר צריכים להיות בתוך מתחם מגודר ואין לאפשר מצב כי הללו ישוטטו באופן חופשי ליד שכונות מגורים.
העיריה הנתבעת אישרה, כי יש לדלל את מספר חזירי הבר אשר נמצאים בשטחים הגובלים בשכונות העיר וכי המדובר בחיית בר מוגנת, שעל רקע התהליכים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות – צמצום שטחי המחייה הטבעיים מחד, והיעדר אויבים טבעיים וירידה בכמות הצייד מנגד, גדל מספרם באופן ניכר, ולכן הם חודרים לעתים לשכונות מגורים, או לאזורים הסמוכים לשכונות מגורים.
העיריה טענה כי גם במצב אופטימלי, לא יהיה מדובר במצב בו לא יהיו חזירי בר בואדיות ובשטחים הפתוחים הגובלים בשכונות המגורים.
השופט ליפשיץ הסכים לטענתה זו של הנתבעת וציין כי המטרה אינה "להעלים" את אוכלוסיית חזירי הבר, אלא להגיע למצב סביר, בו לא ייאלצו תושבי העיר להיתקל בחזירי הבר, כשאלו האחרונים משוטטים להם ברחובות.
בהתייחסו לשאלה מהו אותו "מצב סביר", מה יהיה מספרם של חזירי הבר באותה עת, וכו' ציין השופט כי מדובר בשאלה לא פשוטה, אשר דורשת עריכת מחקרים מקצועיים. מטבע הדברים, התובעת בתיק זה,( ואין הוא יכול לבא אליה בטענות בנדון), לא הצטיידה בראיות שכאלה; וגם הנתבעת, שציינה שפעולת הדילול הינה פעולה סיזיפית מתמשכת, אישרה בחצי פה, כי טרם הושג היעד אותו הציבה לעצמה.
השופט ציין כי למרות שטרם הושג יעד זה, הרי שהתובעת לא הצליחה להוכיח כי הנתבעת התרשלה בפעולותיה בנדון. במקרה זה הוכח כי העיריה ניסתה בעבר, ללא הצלחה, שיטות שונות לא ממיתות, להרחקת החזירים משכונות המגורים. משיזמה הנתבעת פעולות שכללו צייד מבוקר, ניתן כנגדה צו מניעה זמני, שהיא פעלה לבטלו. משבוטל צו המניעה הזמני, שבה הנתבעת והחלה בצייד מבוקר, ולטענתה היקף פעולות אלה ימשיך ויגדל. יש לקוות, כי הנתבעת אכן תמלא את הבטחותיה בהקשר זה לעתיד לבא.
עוד הבהיר השופט כי גם לו היה קובע כי הנתבעת התרשלה בכך שאפשרה לחזירי הבר להתרבות יתר על המידה, הרי שיש להניח כי היה מייחס לתובעת רשלנות תורמת בשיעור ניכר. האירוע הנטען לא התרחש ברחובות שכונת רוממה, אלא באזור גינתה של התובעת, שגובל בוואדי. מתיאורה, לא ברור היכן בדיוק התרחשה התקיפה, ולא מן הנמנע כי האירוע התרחש מחוץ לחצר, בשטח הוואדי. באם הדברים היו אכן כך, הרי שהתובעת לא מילאה אחר הוראות הדין, הקובע כי יש להחזיק את כלב באמצעות רצועה.