"המתקפה על אהרון ברק - מגמתית"

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון התייחס למתקפה על נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, בשבוע שעבר, "לא ניתן לייחס לאהרן ברק עמדה פוליטית. המתקפה הפוליטית עליו היתה מגמתית ומתוכננת היטב".

פרופ' ברק אמר בשבוע שעבר כי מצב זכויות האדם ביהודה ושומרון בעייתי, והוא משפיע ישירות גם על מצב זכויות האדם בישראל. "אם תשאלו יהודי אם הוא בעד שוויון זכויות הוא יגיד שכן. אם תשאלו אותו אם הוא בעד לזרוק את הערבים לים הוא גם יגיד שכן - והוא אינו רואה סתירה בין שני הדברים", הסביר.

יו"ר ועד מחוז הצפון של לשכת עורכי הדין, עו"ד חאלד חוסני זועבי, אמר בכינוס שנערך בנצרת כי הריבוי המתמיד של עורכי הדין המצטרפים למקצוע מחמיר את מצב התעסוקה במקצוע, "אנו בלשכה עושים ככל האפשר לפתרון בעיית התעסוקה של החברים, בעיקר הצעירים. מקצוע עריכת הדין מזמן הפסיק להיות מקצוע עצמאי. בשל כך קם הצורך לשלב עורכי הדין ערבים בשירות המדינה. הלשכה רואה בפתרון בעיה זה אינטרס חשוב, כי שוויון זה אינטרס של הרוב באותה מידה שהוא אינטרס של המיעוט".

ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, הדגיש, כי הוקם בלשכה צוות השמה למגזר הציבורי, אשר נועד להרחיב את המשרות המשפטיות והלא משפטיות בשירות המדינה עבור עורכות דין ועורכי דין, ובמיוחד עבור עורכי הדין ועורכות הדין הערביים. לדבריו, התרשם מהשר אבישי ברוורמן, לא רק מעצם העובדה שבחר למעשה אישית למלא תוכן את המשרה, שהוצעה לו, כך שתכלול את ענייניהם של המיעוטים במדינת ישראל, אלא גם מן העובדה שמדובר בנושא המשרה הבכיר ביותר עד כה בישראל, אשר יש לו משרד ממשלתי, תקציב ונכונות אישית לעשייה, כמיטב יכולתו, מרצו וכישרונו למען המיעוטים בישראל. "בכל הקשור לשילובם של בני המיעוטים בחברה הישראלית בכלל, ובחברה המשפטית בפרט, אני ולשכת עורכי הדין כולה לשירותו, ככל שנידרש לכך".

ראש הלשכה אף התייחס לדבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, בעניינו של המיעוט הערבי במדינה. "הומניזם או מימוש של זכויות חברתיות, אינם נושאים בעלי גוון של שמאל וימין או של אדום וצהוב. הם עוסקים באנושיות הכרחית, בסיסית, בהדדיות ובשוויוניות. קראתי שוב ושוב את דבריו המוקלטים של הנשיא ברק, שתומללו והודפסו, ולמעט מטבע לשון אחד, אכן מיותר בעיניי, לא היה בהם שום חידוש תכני ממשי בהשוואה לדברים, שנאמרו או שנשתמעו מפסקי הדין בעבר. אני מבקש ולומר, מהיכרות עם דברים פומביים, שאמר אהרן ברק, ואפילו מעט גם משיחות אישיות רבות שניהלנו, כי לא ניתן לייחס לו עמדה פוליטית כזו או אחרת, אלא רק ביטוי מקצועי להבנתו את המשפט הציבורי ואת יישומו במדינה שלנו. לכן, המתקפה הפוליטית עליו ועל דבריו היתה, בעיניי, מגמתית ומתוכננת היטב, ומטרתה הינה לקעקע את בית המשפט העליון ואת פסיקותיו המקצועיות והציבוריות האמיצות והנכונות לאורך השנים"

מ"מ ראש הלשכה, עו"ד רון גזית, התייחס אף הוא לדבריו של אהרן ברק. "פרופ' אהרן ברק דיבר בזכות שמירת אופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובו בזמן צידד בהיותה מדינה של כל אזרחיה. אני תומך בדברים אלה ואינני מבין את המהומה שקמה בעקבות הדברים. אין מדובר בעמדה פוליטית. אנו עוסקים בזכויות אדם ובזכות לשוויון".

מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד משה שילה, הדגיש בכינוס, כי מאז קבלת התיקון לחוק שירות המדינה מינויים בדבר ייצוג הולם, אחוז העובדים הערבים והדרוזים מכלל עובדי המדינה נמצא בעלייה: מ- 4.8% בשנת 2000 ל- 6.67% בשנת 2008, כאשר בשנת 2008 אחוז העובדים הערבים והדרוזים מכלל העובדים שהתקבלו לשירות המדינה עמד על 11.66%. זאת לעומת 4.6% בשנת 2003. עוד אמר, כי בימים אלה מקדם הצוות הבינמשרדי בראשותו לליווי עבודת משרדי הממשלה ולהסרת החסמים בשירות המדינה, עבודת מטה על חקיקה ממשלתית יחד עם נציגים של משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי ורשות החברות הממשלתיות בנושא הרחבת חובת הייצוג ההולם של האוכלוסיה הערבית, כך שזו תחול מעבר לשירות המדינה, כגון תאגידים סטטוטוריים, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות.

השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, אמר, כי יעד אסטרטגי מרכזי הוא שוויון ושותפות שווה לאזרחי המדינה הערבים. "ישנם אלמנטים בממשלת ישראל שהצעות החוק שלהם גורמות נזק אדיר למדינה. פריצת דרך כלכלית של מדינת ישראל מחייבת שינוי התייחסות לאוכלוסיה הערבית, וכן שינוי שיטת ממשל. אם ישראל היתה משקיעה יותר באזרחי ישראל הערבים ומשלבת אותם בשוק העבודה, אז היה סיכוי לפריצת דרך. השאלה מה עושים ולא רק מדברים. אני איש ביצוע. אני מאמין בנושא הזה, כי הדנא של כל אחד הוא אותו דבר, השאלה היא בהזדמנויות". השר אף התייחס למצב מקצוע עריכת הדין באמרו, כי "ישראל הגיעה לשיא של מספר עורכי דין לנפש. זה לא מעיד על מדינה יעילה. כאשר יש עודף ליטיגציה, מתחילות הבעיות. ההיצע במקרה הזה לא מביא לשיפור".

ח"כ אחמד טיבי הבהיר, כי "נושא אי קבלת ערבים לשירות המדינה וחברות ממשלתיות הוא נושא שמעסיק אותנו מאוד, זו הסיבה שלראשונה הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא של ערבים ובראשו עומד חה"כ ערבי, והנתונים המספריים נמסרו לראשונה בצורה מסודרת". לדבריו, הערבים מהווים  כ-20% מהאוכלוסיה, אולם רק 6% מהם עובדים בשירות הציבורי. "הפער הוא גדול וסיסטמטי. בחינות המיון בשירות המדינה הן בחינות מוטות תרבות. יהודים בד"כ שמים את השאלות, והערבים מתבקשים לענות עליהם. עדיין הבחינות האלה קלות יותר למועמד היהודי. גם בועדות המכרזים אין ייצוג לערבים, ולכן הבטיח מנכ"ל משרד המשפטים לתקן את המצב, אולם הם בקשו שנה. אני סבור ששנה זה יותר מדי. גם המצב במשרד המשפטים אינו משהו, יש 15 ערבים מבין העמדות הבכירות, כולם קאדים, אין מנהל בכיר מבין הפרקליטים".