בהמשך למהומת גיוס הבנות שהתעוררה עם ציטוט דברי הרב הצבאי הראשי בשבוע שעבר, קובע ד"ר גבי אביטל כי המערכת מפנימה את הסכנה המבצעית שבשילוב בנות ביחידות לוחמות ולאט לאט יורדת מהעץ הפמיניסטי שעליו טיפסה.
ד"ר אביטל, מרצה בכיר באקדמיה לטיס של חיל האוויר ומרצה בטכניון, רואה בהתנהלות התקשורת מול הרב הצבאי הראשי במהלך השובע שעבר "סיכול ממוקד", של ממש. לטעמו השאיפה לתקוף את הרב מובילה את התקשורת לנצל כל אמירה שלו לקריאה להדחתו ולתקיפה אישית שלו.
באשר לסוגיה עצמה, ביקשנו מאביטל להתייחס לגיוס בנות לצה"ל באופן מקצועי צבאי, מבלי להיכנס לדיון ההלכתי. לדבריו המערכת הביטחונית יורדת אט אט מהדרישה הפמיניסטית לשלב בנות ביחידות לוחמות. הוא מציין כי מהלכי השילוב נועדו להתאים למה שהוגדר לפני כעשור כהליכה לקראת עידן חדש, עידן של 'צבא שלום', תקוות שנגוזו והופרכו.
ד"ר אביטל קובע כי הדחף הפמיניסטי לשילוב בנות ביחידות שדה תאם באותם ימים את התהליכים שההנהגה ראתה בהם כאלה המובילים לשלום, "תיאוריה מופרכת", כפי שמגדיר אותה אביטל ומוסיף שהתהליך "נכשל לחלוטין, הרי שום חיילת לא נכנסה לעופרת יצוקה...", הוא מזכיר.
הוא מציין שבמציאות הנוכחית שנוצרה בעקבות מאבקי השילוב ביחידות השדה מקבלים מפקדי השדה הנחייה לשלב אחוז מסוים של בנות בפעילות שבפיקודם ובכך הם נאלצים להפעיל כוחות מקצועיים פחות, לדבריו במהלך השנים האחרונות למד הצבא בדרך הקשה, ולעיתים במחיר כבד, כי מדובר בניסוי לא יעיל ומסוכן. זאת במקביל לירידה דרמטית במספר הבנות המבקשות להתנדב ליחידות שדה. הוא מציין שכיום מספר המתנדבות עומד על אחוז וחצי עד שני אחוזים בלבד.
לטעמו של אביטל שיקול מקצועי צבאי היה אמור לאפשר וויתור מוחלט על כל החיילות בצבא, או לפחות לוותר על היות גיוסן גיוס חובה. לדבריו הרגשתו האישית היא ש"נשים צריכות להביא חיים ולא להיות שותפות לקטילתם. במצב הנוכחי של אין ברירה, אז גברים עושים זאת".
הוא מציין את מקרה של ד"ר אורנה ששון לוי שהובילה את המחקר על שילוב נשים מתוך רצון לשלב מספר רב ביותר של נשים בשירות צבאי לוחם, אך סיכמה את מחקרה כשקבע שגילתה את ההיפך מהמטרות הראשוניות שהציבה לעצמה.