שופטי בית המשפט העליון קיימו היום (ב') דיון בסוגיית מגרון בו הם דנים האם לדחות או לקבל את ההסכם שהושג בין מועצת יש"ע למשרד הביטחון לפיו היישוב מגרון יפונה ותושביו יעברו לשכונה שתוקם ביישוב אדם.
על פי תשובת המדינה שהוגשה היום לבג"צ עולה כי התוכנית המסודרת לבניית השכונה באדם תהיה מוכנה בתחילת שנת 2010. על פי לוח הזמנים שהוצג בעוד כשנה יוכלו תושבי מגרון לקנות הבתים באדם.
נציג הפרקליטות, עורך הדין ענר הלמן, אמר במהלך הדיון בבג"ץ מגרון כי בעוד שנה מהיום, התוכנית החדשה של 50 היחידות ביישוב אדם תהיה מוכנה. לדבריו, "אם תושבי מגרון לא ירכשו את המגרשים שישווקו בעוד שנה, לא יהיה מנוס אלא מפינוי שלא בהסכמה".
תושבי מגרון הגיבו לדיון שנערך היום בבג"צ ואמרו כי לא ייתכן שגורל ההתיישבות ביהודה ושומרון ייקבע בדיון בבית משפט זה או אחר וכי אינם מוכנים לקבל כל הסכם לפינוי או העתקת יישוב בארץ ישראל.
"אנו, תושבי מגרון, חוזרים ואומרים כי התיישבותנו במגרון נובעת מזכותו של עם ישראל להתיישב בארצו כחלק מתהליך שיבת ציון ומתוקף זכותנו המוסרית וההיסטורית", הם מבהירים".
תושבי מגרון מזכירים , "נשלחנו למקום זה לפני כעשר שנים על ידי הגורמים המיישבים של מדינת ישראל על מנת להקים התיישבות על גבעה טרשית ופנויה שלא עובדה מעולם ולא נישלנו אף אדם מאדמתו. לאור זאת, אנו לא מוכנים לקבל כל הצעה או הסכם שעניינם פינוי או העתקת ישוב בארץ ישראל".
"לא יתכן שגורל ההתיישבות ביהודה ושומרון ייקבע בדיון בבית משפט זה או אחר", מדגישים תושבי מגרון.
לדבריהם, "עתירות מעין זאת שהוגשו לבג"ץ גם כנגד יישובים גדולים וותיקים (כגון עפרה, בית אל ונווה צוף) הפכו לאחרונה לשיטה שהשמאל הקיצוני משתמש בה במטרה לגרום להחרבת ההתיישבות ביהודה ושומרון. מקומו של שיח זה, אם בכלל, הוא בציבוריות הישראלית".
"אנו שבים ומבהירים כי אנו יושבים במגרון על פי כל קנה מידה של צדק ומוסר ולכן מוכנים לדון רק בהצעה שמטרתה הסדרת מעמדו של הישוב מגרון במקומו", הוסיפו.
התושבים מסבירים את טיעוניהם לדחיית העתירה ואומרים, "עמדתנו היא כי דין עתירה זו להידחות הן על הסף והן לגופה כמפורט בתצהיר שהוגש לבית המשפט (ושנכתב על ידי השופט, דהיום, חנן מלצר), הן מכיוון שזוהי עתירה מדינית ופוליטית והן מכיוון שעל פי כללי המשפט אין ערכאה זו מוסמכת לדון בעתירה שעיקרה סכסוך מקרקעין. משנוכחנו שבית משפט זה בחר להתעלם מטענותינו פנינו לערכאות בהן צריכה לידון עתירה זו. נזכיר, כי בימים אלו מתנהלים שני הליכים משפטיים וחקירת משטרה לגבי לב העתירה והיא זכות השימוש והבעלות על הקרקע. מן הראוי היה כי בית המשפט, לכל הפחות, ימתין עם החלטתו עד למיצוי ההליכים המשפטיים".
נזכיר כי בשבוע שעבר אישר משרד הביטחון תוכנית לבנייה של 1,450 יחידות דיור חדשות ביישוב אדם שבבנימין במסגרת ההצעה להעביר לשם את תושבי היישוב מיגרון שבבנימין. בהודעת עדכון שמסרה המדינה לבג"ץ נכתב כי בשלב הזה יותר לבנות באדם רק 190 יחידות דיור, רק ל-50 יחידות ניתן אישור מיידי בהתאם למספרם של תושבי מגרון. בהודעה ציינה המדינה כי "ההבנות לקידום הבנייה נבחנו על ידי הדרג המדיני, נציגי מועצת יש"ע, וראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון".
סוגיית מגרון והודעת המדינה על העתקתו של הישוב לאדם עוררה פולמוס בחוגי הימין וההתיישבות. חבר הכנסת אריה אלדד, איש האיחוד הלאומי, ברך על ההחלטה לבנות שכונה גדולה סמוך ליישוב אדם, אך אמר כי הוא משוכנע שנתניהו לא יעמוד בלחצים שיופעלו עליו מארצות הברית, יבטל את הבניה ויישם רק את חלקו הראשון של ההסכם, כלומר העקירה.
יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, הגיב לחששותיו של חבר הכנסת אלדד מביטול הבניה באדם ויישום העקירה במגרון, וקבע: בהסכם שנחתם הדברים ברורים – לא מעתיקים ולו קראוון אחד עד שבניה של אחרון הבתים לא מסתיימת. אם לא תיבנה השכונה החדשה לא ייעשה כל שינוי ומגרון תישאר על מקומה.
גם במגרון לא קיבלו את ההסברים של ראשי מועצת יש"ע על יעילותו של ההסדר להעתקת יישובם לתחום שיפוטו של הישוב אדם הסמוך. איתי הראל, מתושבי הישוב אמר ביומן ערוץ 7: מגרון נבנתה ע"פ החלטת ממשלה ונועדה לאכלס 500 יחידות דיור. אין כאן כל בעיה משפטית מורכבת יותר מישוב אחר. אם ניפול במגרון ניפול בשאר הישובים.