בית הדין הארצי לעבודה העניק השבוע גב משמעותי לעובדים המאורגנים בישראל, כאשר קבע בפסק דין ארוך ומנומק הנוגע לסכסוך העבודה בסינמטק בירושלים, כי בשונה משביתה המוגדרת 'מעין פוליטית', עליה חלות מגבלות שונות, 'שביתה כלכלית טהורה' היא זכות בסיסית המוקנית לעובדים.
בפסק דינו קיבל בית הדין הארצי את ערעורם של עובדי הסינמטק נגד החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אשר אסר על עובדי הסינמטק לשבות על לסיומו של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בעיר, ואף מתח ביקורת חריפה על מה שהגדיר "ניהול משא ומתן בחוסר תום לב", מצדם של העובדים והארגון המייצג אותם.
"כלל העניינים העומדים ביסוד ההודעה על סכסוך עבודה בסינמטק הם מתחום הדרישות הכלכליות ועניינים שבתנאי עבודה וביחסי עבודה. מדובר במאבק מקצועי של ארגון עובדים יציג, שעילתו מניעת פגיעה בתנאי עבודה, שיפור תנאי עבודה וחתימה על הסכם קיבוצי ראשון אצל מעסיק שעד כה לא היה מעסיק מאורגן", קבע בית הדין.
"במקרה דנן, מדובר בשביתה חלקית שעילתה כלכלית. הנזק לציבור הגלום בשביתה חלקית או מלאה בסינמטק, ואף בתקופת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, אינו ממין הנזקים המצדיקים הטלת הגבלות על חירות השביתה הכלכלית", הוסיפו השופטים.
בית הדין קבע עוד, כי גם הנזק שיגרם למעביד איננו מפחית מהזכות לשבות, "הווי ידוע, ששביתה גורמת למעסיק נזק, שמטרתו לשכנעו להגמיש את עמדותיו במשא ומתן הקיבוצי. שביתה היא הפעלת כח, או כלי "אלים", אולם המשפט הישראלי הכיר בה כלגיטימית במסגרת "מאזן הכוחות" ביחסי העבודה ומערכת יחסי העבודה השוררת כיום במשק הישראלי. סבורים אנו, כי במשק התחרותי-קפיטליסטי בו אנו מצויים, אין ליטול מהעובדים את הכלי שהעניק להם הדין לצורך קידום המשא ומתן הקיבוצי, מניעת פגיעה בתנאי עבודה או שיפורם".
בית הדין לעבודה אף הרחיק לכת, וקבע כי בבחינת תום ליבם של הצדדים, ניתן לקחת בחשבון גם את נכונות המעסיק לחתום על הסכם עבודה קיבוצי, "סירוב של מעסיק לחתום על הסכם קיבוצי, עומד בסתירה למהותם של יחסי העבודה בארץ, המושתתים על קביעת נורמות בהסכם קיבוצי".
"ההכרה בארגון כארגון עובדים יציג מקפלת בתוכה זכות של הארגון לכינון יחסים קיבוציים עם המעסיק או ארגון המעסיקים, לרבות זכות למשא ומתן קיבוצי בכלל הנושאים לגביהם ניתן לכרות הסכם קיבוצי", הוסיף נשיא בית הדין השופט סטיב אדלר.
בפסק דינו קיבל בית הדין הארצי את ערעורם של עובדי הסינמטק נגד החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אשר אסר על עובדי הסינמטק לשבות על לסיומו של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בעיר, ואף מתח ביקורת חריפה על מה שהגדיר "ניהול משא ומתן בחוסר תום לב", מצדם של העובדים והארגון המייצג אותם.
"כלל העניינים העומדים ביסוד ההודעה על סכסוך עבודה בסינמטק הם מתחום הדרישות הכלכליות ועניינים שבתנאי עבודה וביחסי עבודה. מדובר במאבק מקצועי של ארגון עובדים יציג, שעילתו מניעת פגיעה בתנאי עבודה, שיפור תנאי עבודה וחתימה על הסכם קיבוצי ראשון אצל מעסיק שעד כה לא היה מעסיק מאורגן", קבע בית הדין.
"במקרה דנן, מדובר בשביתה חלקית שעילתה כלכלית. הנזק לציבור הגלום בשביתה חלקית או מלאה בסינמטק, ואף בתקופת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, אינו ממין הנזקים המצדיקים הטלת הגבלות על חירות השביתה הכלכלית", הוסיפו השופטים.
בית הדין קבע עוד, כי גם הנזק שיגרם למעביד איננו מפחית מהזכות לשבות, "הווי ידוע, ששביתה גורמת למעסיק נזק, שמטרתו לשכנעו להגמיש את עמדותיו במשא ומתן הקיבוצי. שביתה היא הפעלת כח, או כלי "אלים", אולם המשפט הישראלי הכיר בה כלגיטימית במסגרת "מאזן הכוחות" ביחסי העבודה ומערכת יחסי העבודה השוררת כיום במשק הישראלי. סבורים אנו, כי במשק התחרותי-קפיטליסטי בו אנו מצויים, אין ליטול מהעובדים את הכלי שהעניק להם הדין לצורך קידום המשא ומתן הקיבוצי, מניעת פגיעה בתנאי עבודה או שיפורם".
בית הדין לעבודה אף הרחיק לכת, וקבע כי בבחינת תום ליבם של הצדדים, ניתן לקחת בחשבון גם את נכונות המעסיק לחתום על הסכם עבודה קיבוצי, "סירוב של מעסיק לחתום על הסכם קיבוצי, עומד בסתירה למהותם של יחסי העבודה בארץ, המושתתים על קביעת נורמות בהסכם קיבוצי".
"ההכרה בארגון כארגון עובדים יציג מקפלת בתוכה זכות של הארגון לכינון יחסים קיבוציים עם המעסיק או ארגון המעסיקים, לרבות זכות למשא ומתן קיבוצי בכלל הנושאים לגביהם ניתן לכרות הסכם קיבוצי", הוסיף נשיא בית הדין השופט סטיב אדלר.