שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, נחום שטרנליכט, דחה את תביעתו של בעל נכס, אשר השכיר אותו לרשות הדואר, וטען כי הרשות העבירה את החזקה בנכס ללא ידיעתו לחברת דואר ישראל אשר קמה על מנת לספק את השירותים אותם העניקה בעבר רשות הדואר.
השופט קבע כי התביעה צריכה להידחות על הסף, זאת משום שהיא נוגדת חוק מפורש שחוקק לצורך זה, ואשר הסדיר את העברת האחריות על שירותי הדואר במדינה ישראל מידיה של המדינה באמצעות רשות הדואר לידיה של החברה הממשלתית שהוקמה לצורך העניין בשנת 2007.
החוק קובע, כי "על אף האמור בכל דין או הסכם, החברה תבוא במקום המדינה לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בהסכם להעברת נכסים, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחיבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה, ושהועברו למדינה".
"הוראות החוק בענין זה הן ברורות. נאמר במפורש, כי הוראות אלו תחולנה "על אף האמור בכל דין או הסכם". ממילא ברור, שהוראות אלו גוברות הן על הוראות הסכם השכירות והן על הוראות החוק הנוגעות לשכירות מוגנת", כתב השופט.
עוד קבע השופט, כי גם לבנק הדואר קיימת זכות מכוח החוק לפעול במקום, מאחר ועל פי החוק היא כלל איננה נחשבת 'מחזיקה בנכס', "הנתבעת 3 (בנק הדואר – ש.פ) היא תאגיד, אשר עפ"י חוק אינו כשיר להחזיק בנכסי מקרקעין, וכשירותו היחידה היא לתת שירותים כספיים כמפורט בהוראות חוק הדואר. אכן שירותים אלו ניתנים בתוך סניפי דואר, אך אלו אינם מוחזקים על ידי הנתבעת 3".
מנגד, סירב השופט לדחות על הסף את התביעה כלפי חברת דואר ישראל וכלפי חברת הביטוח "מזרח שירותי ביטוח בע"מ", אשר מבצעות מכירת פוליסות ביטוח בסניפים.
"לכאורה, הנתבעת 4 (חברת הביטוח – ש.פ) מצויה במושכר ומנהלת שם עסקים. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי מכירת הפוליסות במושכר על ידי הנתבעת 4 מתבצעת ללא קבלת הסכמה מוקדמת של התובע, בעליו של המושכר. לפיכך יתכן, כי הנתבעת 4 אינה שוהה כדין במושכר", קבע השופט.
השופט קבע כי התביעה צריכה להידחות על הסף, זאת משום שהיא נוגדת חוק מפורש שחוקק לצורך זה, ואשר הסדיר את העברת האחריות על שירותי הדואר במדינה ישראל מידיה של המדינה באמצעות רשות הדואר לידיה של החברה הממשלתית שהוקמה לצורך העניין בשנת 2007.
החוק קובע, כי "על אף האמור בכל דין או הסכם, החברה תבוא במקום המדינה לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בהסכם להעברת נכסים, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחיבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה, ושהועברו למדינה".
"הוראות החוק בענין זה הן ברורות. נאמר במפורש, כי הוראות אלו תחולנה "על אף האמור בכל דין או הסכם". ממילא ברור, שהוראות אלו גוברות הן על הוראות הסכם השכירות והן על הוראות החוק הנוגעות לשכירות מוגנת", כתב השופט.
עוד קבע השופט, כי גם לבנק הדואר קיימת זכות מכוח החוק לפעול במקום, מאחר ועל פי החוק היא כלל איננה נחשבת 'מחזיקה בנכס', "הנתבעת 3 (בנק הדואר – ש.פ) היא תאגיד, אשר עפ"י חוק אינו כשיר להחזיק בנכסי מקרקעין, וכשירותו היחידה היא לתת שירותים כספיים כמפורט בהוראות חוק הדואר. אכן שירותים אלו ניתנים בתוך סניפי דואר, אך אלו אינם מוחזקים על ידי הנתבעת 3".
מנגד, סירב השופט לדחות על הסף את התביעה כלפי חברת דואר ישראל וכלפי חברת הביטוח "מזרח שירותי ביטוח בע"מ", אשר מבצעות מכירת פוליסות ביטוח בסניפים.
"לכאורה, הנתבעת 4 (חברת הביטוח – ש.פ) מצויה במושכר ומנהלת שם עסקים. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי מכירת הפוליסות במושכר על ידי הנתבעת 4 מתבצעת ללא קבלת הסכמה מוקדמת של התובע, בעליו של המושכר. לפיכך יתכן, כי הנתבעת 4 אינה שוהה כדין במושכר", קבע השופט.