שופטי בג"ץ קבעו הבוקר (שני) כי על המדינה לעדכן בתוך ארבעה חודשים את תוצאות הליכי השימוע ולוח הזמנים להשלמת מימוש צווי הריסה של בתים במאחזים חרשה שבגוש דולב טלמונים והיובל הסמוך לעלי שבבנימין.
מדובר בעתירה שהגיעה תנועת השמאל הקיצוני 'שלום עכשיו' בדרישה להרוס שישה מבני קבע במאחז "חרשה" ו-12 מבני קבע במאחז "היובל".
בספטמבר 2005 הוציאו שופטי בג"צ צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יהרסו מבנים אלו. בתשובתה לבית המשפט אמרה המדינה כי צווי הריסה הוצאו למבנים ולכך שיש בכוונת הרשויות לאכוף את מימושם של צווים אלה - בהתאם לתכנית פעולה אשר תגובש בהמשך.
באפריל 2006 הודיעה המדינה כי הוחלט להטות את מרכז הכובד של פעילות האכיפה למימוש צווי הריסה ביחס למבנים בשלבי בניה התחלתיים, בדגש על בניה המתבצעת על קרקע פלסטינית פרטית. בינואר 2007 הודיע המדינה כי תוכננה תכנית עבודה פרטנית למימוש צווי הריסה באזור, אשר בהתאם לה החלו להתבצע הריסות של מבנים שנבנו שלא כדין.
השופטים ציינו היום בדיון כי ניתן להבין את רצונם של המשיבים לקיים את הפינוי הנדרש ללא שימוש בכוח. ניתן גם להבין את גישתם של המשיבים, אשר נוכח ריבוי הצעדים שעליהם לנקוט נגד הפרות החוק בהקמת מבנים ומאחזים בלתי חוקיים, קבעו לעצמם סדרי עדיפויות באכיפה.
נזכיר כי במהלך דיון בעתירה לפני כחודש אמרה השופטת דורית בייניש "שנים שאנו שומעים על צווי הריסה ולא קורה כלום".
בייניש אף ציינה כי "מעשית - פשוט יותר לטפל בבנייה בתחילתה, אבל אחת הטענות היא שכמה שהבנייה מתקדמת יותר מהר, אזי אותו מאחז יוצא מרשימת האכיפה של המדינה".
נציג המדינה, עו"ד גלעד שירמן, הסביר כי למדינה יש סדרי עדיפויות בפינוי מאחזים וטען כי המדינה עוסקת בפינוי מאחזים בחודשים האחרונים, "חבריי טוענים שיש אפס אכיפה. אני חושב שהדברים האלו לא נכונים, בפרט בחודשים האחרונים".
"השתלשלות העניינים עד כה מאז הגשת העתירה מתמשכת על-פני תקופה של למעלה מארבע שנים", הדגישו היום השופטים ואמרו כי "מעמדת המדינה עולה כי המבנים נבנו שלא כדין, חלקם על קרקע פרטית, ומטעם זה אף תלויים ועומדים נגדם צווי הריסה מאז שנת 2005. בנסיבות אלה, הרי היה על המדינה לממש את הצווים או לכל הפחות לקצוב לוח זמנים החלטי למימושם, כחלק מחובתה היסודית לקיום החוק ואכיפתו".
"שקלנו הוצאת צו מוחלט בעתירה", אמרו השופטים אך הסבירו כי מכיוון שמדובר במבנים מאוכלסים החליטו להימנע מהוצאת הצו הפעם, אך להורות למדינה להחל בהליכים לקראת מימוש הצווים שהוציאה".
לסיום קבעו השופטים כי על המדינה להגיש בתוך ארבעה חודשים הודעת עדכון ובה תפרט את תוצאות הליכי השימוע, ובכפוף לכך תודיע על לוח הזמנים להשלמת הליכי מימוש הצווים.
ועד מתיישבי בנימין אומר בעקבות פסיקת בג"ץ כי "השמאל הקיצוני והעולם הערבי מקדם בברכה את החלטת בג"צ להמשיך ולהרוס את ההתיישבות היהודית ולעצום את עיניו מהמשך הבנייה הפראית והבלתי חוקית של הערבים".
"היות ובג"צ ממשיך אותה דרך של עמדות שמאל קיצוניות הוא ימשיך ויאבד את שארית האמון שהעם נתן בו", אומרים בועד.
מנכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר הגיב להחלטה ואמר "פעם נוספת נאלץ בג"צ לחייב את המדינה לאכיפה בסיסית של החוק ולהציל את כבודו האבוד של שלטון החוק בשטחים".
"מצער מאוד ששר הביטחון זקוק לפסיקות בג"צ על מנת לבצע את המוטל עליו ולפנות מבנים בלתי חוקים בשטחים", אמר אופנהיימר.
לדבריהם, "אם בית המשפט מבקש את אמון הציבור הטיפול בעתירותינו, חייב להיות דומה לטיפול בעתירות השמאל. אם בג"צ רוצה לזכות לאמון הציבור הוא חייב להוכיח שיש דין אחד לכולם, מאחזים לא חוקיים יטופלו באופן שיויוני, בין אם מדובר ביהודים ובין אם מדובר בערבים. אנו מקווים כי מעתה, בג"צ ישנה מדיניותו ויתייחס באופן דומה גם לעתירות שלנו התובעות להרוס בנייה לא חוקית פלשתינאית ביהודה ושומרון".
ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) אומר בתגובה כי "ייתכן ושופטי בג"ץ צריכים לקבל משכורת ישירות מ"שלום עכשיו", אמר והוסיף "פסיקתם לוקה באפליה חמורה וגזענות. הם מתעלמים מבנייה בלתי חוקית של ערבים ומתנכלים ליהודים", אמר ח"כ בן ארי.