התביעה בגרמניה הגישה כתב אישום נגד ג'ון (איוואן) דמיאניוק בגין ב-27,900 מקרים של סיוע לרצח בעת ששירת במחנה סוביבור בפולין במהלך מלחמת העולם השנייה. דמיאניוק מכחיש את המיוחס לו, וטוען כי שירת במלחמת העולם השנייה בכלל בצבא ברית המועצות, וכי בשנת 1942 אף נשבה בידי הנאצים.
בחודש מאי רבע בית המשפט הפדרלי העליון בוושינגטון כי יש להסגיר את דמיאניוק לגרמניה. לפני שהוסגר התגורר דמיאניוק במדינת אוהיו שבארצות הברית.
בשנת 1986 הוסגר דמיאניוק לישראל והועמד לדין באשמה כי הוא "איוואן האיום" מטרבלינקה לאחר שזוהה ע"י ניצולי שואה. הם טענו כי הוא היה שומר של האס אס ששירת במחנה ההשמדה טרבלינקה, ונהג להתעלל ולרצוח יהודים באכזריות מיוחדת.
בשנת 1988 דן בית הדין המיוחד שהורכב מהשופטים דב לוין, צבי טל, ודליה דורנר, את דמיאניוק למוות, דמיאניוק ערער על ההרשעה ופרקליטו יורם שפטל הציג ראיות חדשות שהושגו על ידי התביעה. בשנת 1993 קבע הרכב בן חמישה שופטים של בית המשפט העליון שזיהויו של דמיאניוק כ"איוואן האיום" מוטל בספק ועל כן הוא זוכה מחמת הספק. דמיאניוק גורש בחזרה לארצות הברית, שם הושבה לו אזרחותו. בשנת 2002 ניטלה אזרחותו שנית על ידי בית משפט אמריקאי.