רצף הפרשיות בהן מתעורר חשד שמורשעים שנכלאו לתקופות מאסר ארוכות נכלאו על לא עול בכפם והדרישה למשפטים חוזרים, כפרשת רצח דפנה כרמון ורצח חנית קיקוס, שולח אותנו לשיחה קשה עם מי שהתנסה בפרשייה שכזו, עמוס ברנס שהורשע על לא עוול בכפיו ברצח החייל רחל הלר ורק לאחר שנים ארוכות זוכה לחלוטין בידי ביהמ"ש. ברנס מתאר תמונה עגומה בה המשטרה והפרקליטות חוברים כל אחד מסיבותיו להרשעת חפים מפשע.
"צריך להיות אוברול כללי בפרקליטות. אדם נכנס לכלא וכל המשפחה שלו נכנסת איתו לכלא", מדגיש ברנס ביומן ערוץ 7.
"ישבתי שנים בכלא. התמודדתי מול נחישות ואמונה והצלחתי להגיע לזיכוי המוחלט. תבעתי את המדינה בסכום עתק. זה הישג לאדם אחד שנלחם נגד המערכת", אומר ברנס ומטיל את האחריות לעיוותי הדין על כתפי פרקליטות המדינה. "מי שאשם הוא הפרקליטות שחותמת על כתב אישום בלי לברר".
לדבריו, קלות ההרשעה נובעת מניצול של הפרקליטות אנשים שמאופיינים ב"חוסר ניסיון בעולם הפשע, תמימות של אנשים, אנשים שלא יודעים להתבטא או לכתוב מובאים לפרקליטות והופכים לנס עבורם".
להערכתו של ברנס, המשטרה עוסקת בהפללה כיוון שאנשיה וקציניה משתכרים משכורות נמוכות וכדי להגיע לקידום שבצידו שכר עליהם להציג תוצאות, גם אם מקורן בעיוותי דין ומשפט.
"האשמה רק על הפרקליטות. היא חייבת לבחון את התיק, אם התיק לא בסדר צריך לדרוש הבהרות ונתונים. כל אחד יכול לחתום, אבל חייבים לברר".
"בענייני שלי, הם הרסו משפחות במשך שנים רבות לא בשביל צדק אלא בשביל אגו. מבחינתם 'לא יתכן שעמוס ינצח אותנו'. הכול התנהל על בסיס אגו. רובינשטיין, חיים כהן, קרמניצר דורנר, אהרון ברק ואחרים אמרו שקורה כאן אסון. חיים כהן שהרשיע אותי התנצל ואמר טעיתי, אבל הפרקליטות נותרה עיקשת באגו שלה ולא התייחסה כי בעיניה מי זה חיים כהן, ומי זו דליה דורנר ורובינשטיין?".
ברנס מחריף את דבריו: "האם אנחנו חייבים להיות שפני ניסיונות של הפרקליטות? מי שעשה זאת חייב להיכנס לכלא. כל מי שנגע בפשע סופו להיות בפשע. הוא ייתן את הדין.
לדבריו אירועים כמו אלה של סולימאן אל עביד והמורשעים ברצח דפנה כרמון מתרחשים גם כיום, וגם כיום נכלאים חפי מפשע על לא עוול בכפם. אחת הדוגמאות היא רומן זדורוב המואשם ברצח תאיר ראדה ז"ל. "זדורוב אין לו כל נגיעה בפרשה, אבל איך נקבל דרגות ואיך נתקדם? נתפוס אנשים שאין להם ניסיון ויכולת התבטאות..."
לטעמו של ברנס ראשית הפתרון לעיוותי המשפט יהיה במתן לו אפשרות להציג את סיפורו באוניברסיטאות ובבתי הספר.