יו"ר הכנסת ראובן ריבלין החליט לשים סוף לתופעה שחוזרת על עצמה מדי שנה במהלך הדיונים על אישור התקציב, הצבעות על אלפי הסתייגויות, נאומים מול מליאה ריקה והכל במטרה להתיש את הקואליציה. ריבלין קבע כי חבר כנסת שירצה לנאום יוכל לעשות זאת בתנאי שמדובר בענין מהותי ושנוכחות הח"כים תכבד את מליאת הכנסת.
ד"ר אודי לבל, מומחה למדעי המדינה מהמרכז האוניברסיטאי אריאל, אומר לערוץ 7 כי כל המחזות שנראים בימים אלה בכנסת תורמים להמשך הפגיעה במעמד הכנסת בעיני הציבור,] "הם נואמים מול מליאה ריקה, עוסקים בשטויות כשהמטרה היא רק למרוח זמן, הציבור רואה את התמונות צוחק על הכנסת ומקבל תמונת מצב עדכנית על יכולתם האינטלקטואלית של הח"כים".
לדבריו, היה טוב יותר לו דיוני המליאה לא היו משודרים בטלויזיה, "במשך השנים הפכו הדיונים בכנסת לפחות אידיאולוגים ואינטלקטואלים ויותר לרדודים במקרה הטוב, יש מיאוס ממה ששומעים מהכנסת, רואים את הרמת הנמוכה והציבור לא טיפש, אין ספק שהפתרון של ריבלין הוא פתרון מקומי, חשוב יותר להעלות את הרמה של חברי הכנסת".
לבל טוען כי הכנסת הפכה לזירה תקשורתית בלבד, "הדרך היחידה של ח"כ לזכות לפרסום זה להירשם לדיון ולהביע הסתייגות לפי מה שיועץ התקשורת שלו אמר אף אחד לא בקי באמת בנבכי ספר התקציב וההסתיגויות הם רק לצרכים תקשורתיים. זאת גם הסיבה שכשיש באמת דברים חשובים לומר, אומרים אותם לא בכנסת, ראה נאום אריאל שרון בכנס הרצליה, ונאום נתניהו בבר אילן לכנסת אין כבר ערך".
לבל מציין, כי בניגוד לפרלמנטים אחרים בעולם, בישראל חברי הכנסת באמת לא יודעים עבור מה הם מצביעים, "זו אבי אבות הבעיה, התקציב קובע את עתיד חיינו וחברי הכנסת ברובם לא מבינים בכלכלה, הם יודעים רק לצעוק על נושאים מדינים אבל פה הם לא לומדים שום דבר, בפרלמנטים בארופה, חברי הפרלמנט לומדים במשך חודשים את התקציב כדי לתקן את הדרוש תיקון, אצלינו הח"כ מעדיף יועץ תקשורת מאשר יועץ כלכלי אז מה הפלא שמצביעים על ספר עב כרס מלא של תקציב של מדינה ואף אחד לא יודע מה כתוב בו".