לבני הזוג, אשר נישאו לפני כ- 10 שנים, שני ילדים והם חיים בפירוד כ- 8 שנים. שני הצדדים מעוניינים בגירושין, הבעל אף אמר לדיינים "אני לא רוצה לראות את אשתי". בית הדין הרבני הגדול התרשם שהבעל מעלה טענות ודרישות משונות על מנת למנוע את הגירושין בין בני הזוג.
גם לאחר שהאישה ויתרה על מזונות העבר והסדרי ראיית הילדים נקבעו בהתאם להמלצת שירותי הרווחה, הודיע הבעל כי הוא דורש לראות את הילדים שלא באמצעות מרכז קשר וכי אם דרישותיו יענו הוא ישקול שלושה חודשים לאחר מכן האם לתת לאשתו גט.
בית הדין הרבני הגדול קבע בפסק הדין כי "יש גבול לכל תעלול, הבעל אשר לא מעוניין לחיות עם אשתו, אינו מנהל משא ומתן לגירושין, אלא דורש תכתיבי גירושין."
בית הדין הרבני הגדול זימן את הבעל לדיונים באמצעות צווי הבאה הטיל עליו את כל הסנקציות הקבועות בחוק ואף גזר עליו מאסר לחמש שנים, מהן מרצה הבעל כבר שנתיים, אולם הלה עומד בסרבנותו לגט. בית הדין זימן את הסרבן, אשר הגיע מבית הכלא כבול באזיקים ומלווה במאבטחים. אולם הלה המשיך לתעתע בבית הדין ולדרוש דרישות שונות כתנאי לגט.
לאחרונה פסק בית הדין הרבני כי על שירות בתי הסוהר להוציא את הסרבן מהאגף התורני בבית הסוהר ואף להעבירו לבידוד ל- 14 יום, שחלקם חלו במהלך חג הפסח האחרון. כמו כן קבע בית הדין הרבני הגדול כי אין לספק לאסיר הסרבן אוכל בכשרות מהודרת.
כל הסנקציות לא הועילו והסרבן פתח בשביתת רעב במחאה על מניעת אוכל בכשרות מהודרת. לאור זאת הורה שירות בתי הסוהר לחבר את הסרבן לאינפוזיה.