מנת משכל נמוכה מהממוצע הינה גורם סיכון למחלות לב, כך טוענים חוקרים בריטיים. בהתחשב בממצאים, בריאות הציבור חייבת לתמוך בכלים שייפשטו מונחים כמו דיאטה ופעילות גופנית, כך טוענים מחברי מאמר בעיתון המדעי האירופאי- "לב".
במחקר שנערך בקרב 4,000 אנשים, מנת המשכל בלבד הסבירה 20% מתוך השינויים בתמותה בין קבוצות מרקע סוציו-אקונומי שוני. הממצא היה נכון גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים.
ד"ר דויד באטי, שהוביל את המחקר עבור קרן "וולקום" והמועצה למחקר רפואי, אמר "כבר ידוע לנו שחסרונות הנובעים מרקע סוציו-אקונומי גורמים לתחלואה גבוהה יותר באוכלוסיה, וכן למוות מוקדם יותר ממחלות לב, סרטן ותאונות".
"חשיפה סביבתית והתנהגויות קשורות בריאות, כמו: עישון, דיאטה ופעילות פיזית, יכולים להסביר חלק מהשוני הזה, אבל לא את כולו", הוסיף.
הוא טוען כי העלאת האפשרות הזאת לא נעשתה לאחר לקיחה בחשבון של כל מיני גורמים פסיכולוגיים, וכי אחד הגורמים הפסיכולוגיים אותם יש לקחת בחשבון הוא אינטליגנציה או פונקציות קוגנטיביות, שנהוג להתייחס אליו כאל- IQ.
קבוצת החוקרים שלו מאוניברסיטת גלסגאו ואוניברסיטת אדינבורו בחנו 4,289 חיילים מכל גווני הקשת האמריקאית. כצפוי ממחקרים קודמים, בעלי ההכנסות הנמוכות וההשכלה הירודה היו בסיכון גבוה יותר למות מאירוע לבבי.
ברגע שקבוצת החוקרים לקחה בחשבון את ה-IQ וכן את תשעת גורמי הסיכון הנוספים למחלות לב, ה-IQ לבדו הסביר 23% מן השינויים במקרי המוות בין קבוצות הרקע הסוציו-אקונומי הנמוך לגבוה.
החוקרים הציעו לעובדה הזו מספר סיבות. מנת משכל נמוכה יכולה פשוט להצביע על ניהול כושל של המצב הבריאותי, או- אינטליגנציה עשויה להוביל לידע נרחב יותר על שמירת הבריאות.
ד"ר באטי אמר כי יש צורך לקחת בחשבון את מצב ההשכלה של האוכלוסייה בעת מסעי קידום לתוכניות בריאות. הוא גם טען שכל המסרים עשויים להיות קשים מידי להבנה- ולכן התפקיד היום הוא לפשט את כל המונחים.
קיימת הסכמה כי על רופאי המשפחה, הנגישים לכל שכבות האוכלוסייה, למצוא דרך לעקוף את המכשולים כגון: אי הגעה לבדיקות בריאותיות תקופתיות, נטילת תרופות מונעות, יישום טיפים לבריאות נכונה והפניות לבתי חולים לטיפול מונע.