נוסחו המתוקן של "חוק גפני", המאפשר לרשויות מקומיות להשתתף בתקציבי מוסדות החינוך החרדיים באמצעות מתן שירות בפועל או בהקצאת משאבים בפועל, עבר בקריאה ראשונה בכנסת.
המדובר בהצעה המתוקנת שאושרה בועדת החינוך, לאחר ששר החינוך גדעון סער ויו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), סיכלו את נסיונן של ש"ס ויהדות התורה להעניק עדיפות משמעותית לתלמידי רשתות החינוך המסונפות למפלגותיהם על חשבון שאר הילדים הלומדים בחינוך המוגדר "מוכר שאינו רשמי".
הצעת החוק, אותה הגיש וקידם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בסיועו של השר משולם נהרי (ש"ס) באה לתקן את המצב החוקי שנוצר בעקבות "חוק נהרי", לפיו חייבות הרשויות לתקצב את החינוך ה"מוכר שאינו רשמי" בשיעור של 75% מהתקצוב למוסדות הרשמיים, אולם לא קבעה דבר לגבי מתן שירותים שאינם בכסף מזומן אלא בשווה כסף.
הפרשנות שניתנה לחוק על ידי בית המשפט קבעה, כי משמעותו היא שהרשויות אינן רשאיות לספק לבתי הספר שירותים נלווים, דבר שגרם לעיוותים שונים ומשונים, כמו פיטורי סייעות לתלמידות נכות בבתי הספר החרדיים.
על פי ההצעה שביקש גפני להעביר, הייתה אמורה להתבטל אפלייתם של הרשתות החרדיות לעומת החינוך הרשמי, כפי שאפליה כזו אינה קיימת בתקצוב הישיר מהמדינה, ורשתות "החינוך העצמאי" ו"מעיין החינוך התורני" היו אמורות לקבל תקצוב מלא וסיוע מלא מהרשויות בדרך של מתן שירותים.
מנגד ביקשה ההצעה לבטל לחלוטין את תקצוב המוסדות המוכרים שאינם רשמיים שאינם משתייכים לרשתות, ובכך לגזור עליהם מחנק כלכלי, הנוסף לאפליה (בשיעורים של 25%-35%) ממנה הם סובלים בתקצוב הישיר הניתן מהמדינה.
ההצעה שהתקבלה לבסוף בקריאה ראשונה, הותירה את המצב בתקצוב הכספי כפי שהיה עד כה, והתירה לרשויות המקומיות להעניק למוסדות אלו תקצוב בדרך של מתן שירותים, אולם לא רק לתלמידי הרשתות אלא לתלמידי כלל מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי. בכך למעשה נשמרת אפלייתם לטובה של תלמידי המוסדות הממלכתיים, ונשמר השוויון בין תלמידי החינוך המוכר שאינו רשמי.