מחר תקיים תנועת הקיבוץ הדתי כנס מיוחד בנושאי החליבה בשבת. זאת תוך הצגת נתונים ומכשור חדשני המקל את הפעולות ברפת היהודייה. בשורת הדוברים בכנס ניתן למצוא גם את ד"ר נחום ברוכי, איש בארות יצחק, שיטיל אור על פרשה רחוקה ובלתי מוכרת במיוחד, פרשה בה נטען כי הרב קוק ביקר את הקיבוץ הדתי על שלא קיבל את עמדתו המחמירה בסוגיית החליבה בשבת.
במהלך נאומו מתכוון ד"ר ברוכי להטיל ספק כלשהו בדבר עצם קיומו של האירוע מבחינה היסטורית.
"כשהתחילו להקים משק בשנת 33' היה קיבוץ בודד ליד פתח תקווה ואחד ליד רחובות, ובפתח תקווה קנו לראשונה שתי פרות והתעוררה שאלה מה עושים בשבת עם החליבה. זו שאלה שנוצרה עשר או חמש עשרה שנים קודם לכן כשמושבים נתקלו בבעיה ומצאו פתרונות רבים", מציין ברוכי ומוסיף כי "החקלאים לא היו רבנים לא היו בקיאים בספרות השו"תים. למושבים לא הייתה בעיה כי העסיקו ערבים אבל בעלייה השלישית היה עיקרון שלא להעסיק ערבים. היו להם בעיות ביטחון ולא ניתן להפוך ערבים לבני בית בקיבוץ".
"פנו לרבנים שונים והיו מקלים ומחמירים. הרב עוזיאל שהיה אז הרב של תל אביב הקל מסיבות של צער בעלי חיים, הפסד מרובה וערך ההתיישבות. היו מתירים רבים, ואילו הרב קוק התנגד לכל אורך הדרך. היו מספר פניות אליו והוא השיב שלא להכניס פרה כל עוד אין נכרי שיחלוב אותה, ובאחת התשובות כתב "אי אפשר לו ליישוב שלא יהיו בו כמה נוכרים" ".
ממשיך ברוכי ומספר על התכתבות בין יהודים בגרמניה ליהודים בארץ ישראל ובמסגרת התכתבויות אלה מספר יהודי מגרמניה שנפגש עם "ידידי, הרב קוק", כלשונו. הוא מספר שהרב קוק סיפר לו שהוא כועס על הקיבוץ הדתי על שאינו שומע בקולו בנושא החליבה. מכתבו של אותו יהודי מגרמניה שמור בארכיון עם עוד עמודים רבים שמגוללים את הפרשה. "מהכתובים עולה שהרב קוק מאוד מחבב את המתיישבים אבל מתנגד לחליבה בשבת וכועס על הקיבוץ הדתי שלא שמעו בקולו".
"האירוע קרה בשנת 33' שנתיים לפני פטירתו של הרב קוק. האירוע עורר את סקרנותי כמורה להיסטוריה וחיפשתי מקורות נוספים לסיפור הזה ומצאתי שני מקורות מאותה תקופה: יהודי חבר שגה אליהו שהלך לעולמו לא מזמן ותיאר את כל נושא החליבה, תוך דגש למכונות החליבה שנכנסו לפעולה כשהוא מתייחס לפרשה הוא לא מזכיר כלל את הרב קוק. זה עורר אצלי ספק כי איך יתכן שאדם שמגלה בקיאות רבה על חילופי הדעות באותם ימים לא מציין את הדברים מול הרב קוק. עורר סימן שאלה על עצם קיומו של האירוע. בנוסף מצאתי ראיון שנערך עם אברהם הרץ ממייסדי קיבוץ יבנה, אם הקיבוצים הדתיים. הוא רואיין באחרית ימיו ונשאל על העניין. הוא אומר שהוא נזכר בפגישתו היחידה עם הרב קוק, פגישה שנועדה לטפל בנושא הכלאיים. הוא מתאר את הפגישה לפרטיה איך הגיע לירושלים והגיע לישיבה והרב קוק לא היה אז בישיבה אז הוא הלך לביתו. שם פתחה לו את הדלת סוכנת בית. הוא מתאר את פרטי שיחתו עם הרב קוק ששמע את הפרטים והורה לעקור את החלקה. הוא נפרד מהרב קוק באכזבה וכותב שלא היו עוד פגישות נוספות עם הרב קוק. כלומר הוא לא מספר על קיומה של פגישה כלשהי בנושא החליבה. מכאן מתעוררת השאלה האם הייתה בכלל פגישה שכזו".
בנאומו מחר בכנס יתאר ד"ר ברוכי את הפרשה והמסמכים העוסקים בה, יציב את סימני השאלה המתעוררים סביב האירוע וינסה להעלות קביעה ולפיה כאשר החליטו הקיבוצניקים של אותם ימים לחלוב בשבת לא החליטו זאת בניגוד לדברי הרב קוק ולא הכעיסו אותו אלא אך ורק הסתמכו על דעות המקלים.