ועדת הפנים של הכנסת דנה היום (שלישי) בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה – רישוי הפגנות. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שנועדה לאסור קיום הפגנות ומשמרות מחאה ליד בתיהם של אישי ציבור ועובדי ציבור. במהלך הישיבה הייתה הסכמה נדירה בין כמעט כל הדוברים, חברי כנסת, ארגוני זכויות אדם, וגופי מחאה – שהצעת החוק פוגעת קשות בדמוקרטיה, ועל כן אינה ראויה להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. זכות המחאה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה – הסכימו כולם – ואין לפגוע בה.
כבר בפתח הישיבה הוצג ע"י היועצת המשפטית של הועדה נוסח מעודן יותר להצעת החוק. היועצת המשפטית ציינה גם, שמי שניסח את הצעת החוק לא דייק בפרשנות שנתן לפסקי הדין של בג"צ, "היה ראוי לדייק יותר" – אמרה. יו"ר הועדה, ח"כ דוד אזולאי, פתח את הישיבה בכך שביקש מנציגי הפרקליטות להסביר מדוע נולדה בכלל הצעת החוק הזו. עוה"ד רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הסבירה כי לאחרונה התרבו המקרים בהם אישי ציבור ועובדי ציבור נאלצים להתמודד עם הפגנות בפתח בתיהם, אל מול עיני ילדיהם ומשפחותיהם, וכי הדבר הפך למטרד בלתי נסבל הפוגע אנושות במוטיווציה ובנכונות שלהם לבצע את תפקידם. היא תארה תאור חי של הפגנות אלה, אשר חלקן הידרדרו, לדבריה, למצבים של הטרדה, צעקות, עלבונות, הפרעות בשעת לילה מאוחרת וכדומה.
עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח השיב לטענותיה, וציין כי ככל שההפגנות הופכות להיות פוגעניות – הרי שקיימים מספיק איסורים ומספיק דרכי ענישה בחוק הפלילי על מנת למנוע זאת, אך בשום אופן אין לשלול את זכות המחאה עצמה. נציגי ארגוני הנכים, ונציג ההסתדרות, תארו באזני חברי הועדה את האפקטיביות הרבה של הפגנות מול בתיהם של אישי ציבור, ואמרו כי בשום אופן לא יסכימו להסתפק בהפגנות מול משרדי הממשלה, שם "אף אחד לא סופר אותנו" – דברי דורון יהודה מארגון הנכים. אורית סטרוק מארגון זכויות האדם ביש"ע ציינה בפתח דבריה, כי למען הגילוי הנאות חשוב לציין שעו"ד שי ניצן, שייצג את הפרקליטות בדיון, הוא עצמו נאלץ לחוות את החוויה של משמרות מחאה מול ביתו, עקב הטענה שהוא אחראי להריסת בית משפחת פדרמן על תכולתו. ההפגנות מול בתיהם של עובדי ציבור לא נועדו לרפות את ידיהם מביצוע תפקידם, אלא לפעמים דווקא להצביע על כך שנעשה שימוש בתפקיד ובסמכות באופן לא ראוי ותוך גרימת עוול.
הפרטיות של עובדי ציבור דוגמת שי ניצן אינה חשובה יותר מהפרטיות של כל אדם אחר, וכשם שמתיישבי חברון נאלצים לשמוע בפתח בתיהם את מפגיני השמאל הקיצוני – אין סיבה שבכירי הפרקליטות לא ישמעו בפתח בתיהם ביקורת ומחאה על העוולות השלטוניות שהם אחראים להן. כן הביעה התנגדות לכך ששיקול הדעת האם מותר או אסור לקיים משמרת מחאה יהיה מסור למפקדי המשטרה, שכן לדבריה הדבר יביא להחלטות לא שוויוניות. כבר ראינו בעבר, שלא מנעו מדנה אולמרט להפגין מול הרמטכ"ל חלוץ ואף לקרוא לו "רוצח", אך כן מנעו מפעילי ימין להפגין מול הרב הצבאי הראשי, המערכת לא יצאה מגדרה כשאנרכיסטים הפגינו מול ביתו של מח"ט בנימין אביב רשף, אך כן יצאה מגדרה כשמתנחלים הפגינו מול מפקדו, תא"ל נועם תיבון.
נציגי השב"כ בוועדה הביעו התנגדות חריפה לשינויים בהצעת החוק, וטענו שההפגנות ליד בתיהם של עובדי ציבור גורמות להם להיחלש במילוי תפקידם, ולעתים אף לעזוב את התפקיד. הדבר בנפשנו – אמר היועץ המשפטי של השב"כ – והפרטיות של עובדי הציבור היא ערך חשוב שיש להגן עליו. דברים אלה זכו לביקורת חריפה מקיר לקיר, ורבים ציינו כי השב"כ אינו ידוע בתור גוף שמגן על הפרטיות דווקא.
ח"כ ניצן הורוביץ ניסה לדבר על ליבם של נציגי הפרקליטות: אתם אנשים רבי עוצמה, נסו לדמיין את עצמכם בתפקיד החלש שנעשה לו עוול ואין לו מוצא אחר אלא להפגין. כן ציין ח"כ ניצן שמפגיני הימין נפגעים מהמשטרה יותר ממפגיני השמאל. צריך לבצר את זכות המחאה ולא להחליש אותה – אמר. ח"כ יריב לוין טען שהצעת החוק אינה מידתית. הוא ציין, שקיימים קציני צה"ל רמי דרג שמחזיקים בידיהם סמכויות אדירות, ויכולים בהינף קולמוס לגרש אדם מביתו ואף להחריב את ביתו. לא ניתן להפגין מול מקום העבודה של קצינים אלה, ועל כן מן הראוי לאפשר הפגנות מול בתיהם – אמר.ח"כ יעקב אדרי תאר הפגנות שהתקיימו ליד ביתו. זה לא נעים, אבל צריך לקבל את זה באהבה, זה כלי חשוב ביותר לחברה הדמוקרטית שלנו – אמר.
בסיכום הדיון הסביר יו"ר הועדה ח"כ דוד אזולאי לנציגי משרד המשפטים והשב"כ, כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית נידונה מראש לכישלון, ולא כדאי להביא אותה להצבעה. הוא הציע להם ללמוד את הצעת החוק המתוקנת והמעודנת שהכינה היועצת המשפטית של הועדה, וביקש שנציגי הארגונים וחברי הכנסת יכינו הסתייגויות להצעה זו.