עורך הדין יורם שפטל, מי שייצג בשעתו את ג'ון דמיאניוק בבית המשפט הישראלי, והצליח להוכיח כי המואשם בדין אינו איוון האיום, מזכיר בראיון לערוץ 7 כי עלה בידו להוכיח שהעומד לדין לא רק שאינו איוון האיום אלא גם אינו איוון אחר כפי שנטען בתום המשפט.
לדברי שפטל הניסיון לטעון שמדובר באיוון אחר הוא "חלק מהשקרים של פרקליטות המדינה" שאינה יכולה להתגבר על תבוסה גדולה ביותר ומבקשת להיתלות בטענה זו כמוצא של כבוד.
שפטל תוקף במילים חריפות את אפרים זורוף, מנהל מכון ויזנטל, ומכנה אותו "סרסור שואה שאינו מתבייש להתראיין בכלי תקשורת ישראלים וזרים ולומר שדמיאניוק לא זוכה בבית המשפט, אלא נקבע שמאחר וכבר ישב בכלא שבע שנים ואכן ישב בסוביבור לא הוטלה עליו תקופת מאסר נוספת. זוהי בושה וחרפה שזכר השואה מחולל על ידי רמאים מהסוג של זורוף שמציגים את עצמם כרודפי נאצים", מחריף שפטל את דבריו.
שפטל מדגיש בדבריו כי הקרב המרכזי שניהל בבית המשפט לא היה על זיכויו של דמיאניוק מהיותו איוון האיום, שכן לדבריו עובדה זו הייתה ברורה לחלוטין עוד מלכתחילה, ומאבקו נועד לבטל את הניסיון להציל את כבוד הפרקליטות בטענה שכאילו מדובר באיוון אחר.
באשר לטענה הראשונית שמדובר באיוון האיום מזכיר עורך הדין שפטל כי "התמונה הלא שנויה במחלוקת מבקשת הויזה שלו, שממנה זוהה כאיוון האיום, אינה דומה כלל לאיוון האיום. בנוסף לכך היא תמונה של אדם של אדם מבוגר ממנו ב-11 שנים והיה נשוי עם ילדים כשדמיאניוק היה רווק ומתגורר במרחק של מאות קילומטרים". שפטל קובע כי מאז הוכח נתון זה בוטל מעיקרו נושא איוון האיום.
באשר להערת בית המשפט ולפיה האיש משוחרר מחמת הספק, אומר שפטל כי הערה זו נכתבה ככל הנראה אך ורק כדי למנוע מבוכה בה יפגעו ניצולי שואה שעלול היה להתברר ששיקרו בבית המשפט.
כאמור, לדברי שפטל "הקרב המרכזי שניהלתי הוא נגד הניסיון הנואל של התביעה לומר שמדובר באיוון אחר".
שפטל מוסיף ומגדיר את המשפט החותם את הכרעת הדין בערעור כמשפט אומלל. במשפט זה נכתב "הוואכמן דמיאניוק יצא זכאי מלפנינו". בכוח משפט זה התחזקה התחושה שאכן מדובר בואכמן, שומר מחנה, ועל כן למחרת היום הוגשו תשע עתירות לבג"ץ בדרישה להעמיד את דמיאניוק לדין על היותו ואכמן אחר.
אולם, מזכיר שפטל, בהודעת תגובתו כתב היועץ המשפטי לממשלה כי "אין זה מאינטרס הציבור לפתוח בהליכים באישומים חלופיים אם אין סיכוי גדול שיוכחו כאמת". דבריו אלה של היועץ התקבלו על ידי בית המשפט שקבע שזיכוי נוסף יצור תחושה של מפולת, ועל יסוד דברים אלה דחה ביהמ"ש את כל העתירות תוך שהוא קובע שהיועץ המשפטי סבור שהסיכויים להרשעה קטנים, ולא ניתן לקבוע שמדובר בסיכוי מופרך. "בכך ביהמ"ש חוזר בו מהמשפט האומלל שהואכמן גדמיאניוק יצא מלפנינו זכאי מחמת הספק", קובע שפטל.
לדבריו למיטב ידיעתו והכרתו את הנתונים אין שום תוספת ראייתית בין הדברים שנאמרו בספטמבר 93', ימי הזיכוי ההם, להיום.
ממשיך שפטל ותוקף את מערכת המשפט הגרמנית ומגדיר את המספר שפורסם "27,900", כמספרם של היהודים שבסיוע לרציחתם מואשם דמיאניוק כ"מספר נלעג". "מאיפה הגרמנים מצצו את המספר הזה? בסוביבור נרצחו 600,00 יהודים ובתקופה שדמיאניוק פעל שם נרצחו 250,000 יהודים, כך שהמספר חסר התוחלת הזה מלמד על הרצינות בסגינהור של התביעה הזו".
"ראוי לתת תשומת לב לנקודה נוספת", ממשיך שפטל ומספר: "כל ניצולי סוביבור בעולם, כולל כל ניצולי סוביבור שחיו במדינת ישראל במהלך שנות השבעים עומתו עם תמונות שאינן נתונות במחלוקת של דמיאניוק ולא הצליחו לזהות אותו כוואכמן או שומר או כל משהו אחר".
אם כן מה מוביל את גרמניה למשפט המחודש נגדו?
"זו אחת השיטות של מי שרוצים לחפות על כל מיני עלילות והליכים משפטיים חסרי פשר, זו השאלה מה מניע. השד יודע מה מניע. מה זה משנה מה מניע? זוהי מסכת העובדות. בעיית המשפט הפדראלי לערעורים בארה"ב קובע חודשיים אחרי זיכויו שהוא היה קורבן לעלילת דם משום שהתביעה בארה"ב לכל אורך ההליכים המשפטיים נגדו, הליכם שנועדו לבצע את ההסגרה בישראל, ידעה שהוא אינו איוון האיום על יסוד חלק מהמסמכים שהביאו לזיכויו, מסמכים שהיו ברשותם משנת 78'. כלומר בית משפט לערעורים פדראליים קבע שהסגרתו הייתה כתוצאה ממרמה כלפי בתי המשפט, לכן הוא ביטל אותה רטרואקטיבית זוכה והוחזרה לו האזרחות. לכן לא מעניין מה המניע של אותה כנופיה של פרקליטים אמריקאים לעשות זאת? מעניין הגרמנים למה אחרי 33 שנים נכנסים לפרשה הזו?".
עוד הוא מספר ומאשים כי "ב-5,3,93 פורסמה בשבועון 'שטרן' כתבה בת 11 עמודים ובה הודיע עוד בשנת 86', לפני שמשפט דמיאניוק החל, המומחה העליון למסמכים נאציים שמסמך טרבניקי שהיה הראיה הממוסמכת לשיוכו של דמיאניוק ל-SS, זיוף חובבני של הק.ג.ב. קנוניה בין משרד המשפטים הגרמני לבין פרקליטות הישראלית המושחתת הביאה לכך שחוות הדעת נשמרה במשך שמונה שנים בכספת סודית במשרד המשפטים הגרמני, ונחשפה רק בשנת 92'. כנשאל התובע עורך הדין שקד לגבי המסמך הוא אמר שאנחנו ממשיכים לסמוך על המומחים שלנו. הוא לא הכחיש מילה אחת ממה שנאמר שם".
לדבריו פרשת העמדתו לדין של דמיאניוק אינה אלא "אחת מפרשות השחיתות המשפטית החמורות ביותר במאה העשרים".
בתגובה לדבריו הקשים של עורך הדין שפטל אומר ד"ר אפרים זורוף, כי "דבריו ההזויים של עו''ד שפטל אינם ראויים לתגובה". עם זאת מוסיף זורוף ומשיב לשפטל בדברים קשים גם הוא, ומגדיר אותו כ"פרובוקטור עלוב", כלשונו.
זורוף אף תוהה באוזנינו ואומר, "חבל שאתם נותנים במה לפרובוקטר עלוב כמו שפטל או שמא דעותיו הפוליטיות מכשירות אותו בעיני ערוץ 7?".