בצל האיומים על פינוי קרוב של מאחזים, הגישו היום (חמישי) תושבי וחברי המאחז "יד יאיר" שבבנימין, תביעת נזיקין אישית נגד מפקדי צה"ל שפינוי והרסו את המקום. טענתם העיקרית של התובעים היא, שהריסת המאחז לפני קרוב לשנה בוצעה כמחטף וכפעולת עונשין, ללא הצדקה חוקית, ללא אתראה מוקדמת, ללא שימוע, ותוך הפרת צו ביניים של בג"צ. הנתבעים – תא"ל נעם תיבון מפקד איו"ש, תא"ל יואב (פולי) מרדכי ראש המינהל האזרחי, ואל"מ אביב רשף מח"ט בנימין – הערימו עלינו, שללו מאתנו את זכות השימוע, והרסו וחיבלו ברכושנו ללא כל הצדקה – כך טוענים התובעים.
מאחז "יד יאיר" הוקם לפני כ-18 שנה במקום בו נרצח תושב דולב יאיר מנדלסון הי"ד. הקרקע נקנתה מבעליה הערבי ע"י חברי הגרעין, אך המנהל האזרחי סרב לאשר את הרכישה. עם זאת, לאורך כל השנים התקיימה במקום פעילות באישור ובתאום עם צה"ל.
פינוי המאחז והריסתו בוצעו בספטמבר 2008 ללא כל אתראה מוקדמת, ותוך הונאה של המתיישבים: בלילה שקדם להריסת יד יאיר, הבחינו תושבי דולב בריכוז כוחות צבא ומג"ב במקום, אבל בשיחת טלפון עם המח"ט נאמר להם שאין להם מה לחשוש, מדובר בכוחות שנועדו לסיכול פעילות מחבלים, ולא להרס המאחז: "הכח הוא כח צבאי, ירוק...לא יהיה כלום, תזכור מה שאני אומר לך". שיחת הטלפון עם המח"ט הוקלטה, וצורפה לכתב התביעה, על מנת שהשופט יוכל לשמוע את אל"מ רשף מספר על תפקידם הביטחוני של הכוחות, ומפציר במזכיר הישוב "ללכת לעבודה מחר", כי "לא יהיה מחר כלום".
הקלטות נוספות שנמסרו יחד עם כתב התביעה, הן שיחות הטלפון שבוצעו עם המח"ט, ועם מיקה, הרל"שית של מפקד האוגדה, לאחר שהתקבל צו ביניים של בג"צ האוסר להמשיך את פעולות ההריסה בשטח. בסדרה של שיחות טלפון מוקלטות ניתן לשמוע כיצד מפקדי צה"ל עושים כל מאמץ על מנת לא לקבל, לא לשמוע ולא להתחשב בצו הבג"צ, ולהמשיך את מלאכת ההריסה גם לאחריו.
לאחר שנודע לשופטי בג"צ, שפעולות ההריסה נמשכו לאחר ולמרות צו הביניים, הם הדריכו למעשה את העותרים להגיש תביעת נזיקין. הרכב של 3 שופטים (גרוניס, נאור וחיות) קבע כי "משנהרסו המבנים...אין עוד תכלית לעתירה...ככל שהעותרים סבורים כי קיימת בידם עילה למתן סעד אחר הנובע מהשתלשלות האירועים המתוארת לעיל, פתוחה בפניהם הדרך לנקוט בכל הליכים שימצאו לנכון לצורך כך". (בג"צ 7969/08).
ההחלטה להגיש את התביעה הבשילה אצל חברי גרעין "יד יאיר" לאחר שנציגה מטעמם השתתפה בישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת שדנה ב"שמירה על עקרונות הדמוקרטיה ועל שלטון החוק בעת פינוי מאחזים". בישיבה זו הופיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שי ניצן, שהסביר והבטיח לחברי הכנסת ש"ככלל, כאשר רוצים להרוס בית...יש כללים משפטיים שמחייבים. ...מאפשרים לאדם להגיש השגה או ערר במקרים המתאימים, יש לו זכות שימוע, ואחרי כן, אם ההשגה או הערר נדחים, רשאית המשטרה לבוא." – התיאור של שי ניצן לא התיישב בשום אופן עם האירוע החמור של יד יאיר, בו לא רק שהפינוי בוצע בהפתעה ובהערמה, וזכות השימוע לא ניתנה מראש, אלא גם בדיעבד, אחרי שהמתיישבים מיהרו לבג"צ והשיגו את הצו המיוחל – התעלמו ממנו השלטונות. לחלק מהמבנים שנהרסו נקבע כבר מועד לשימוע – אך ראש המינהל האזרחי התעלם מכך והרס אותם כאילו לא הוא-עצמו קבע את מועד השימוע בעניינם.
בכתב התביעה, שהוגש היום לבית משפט השלום בירושלים ע"י עו"ד דורון ניר צבי, מתואר הנזק הרב שנגרם למבנים ולרכוש, כאשר חלק מהמבנים נהרסו על תכולתם, המכולה ששימשה כבית כנסת הושלכה לואדי הסמוך ו"קומטה" ע"י הטרקטור, העצים נעקרו והתשתיות חובלו במתכוון. גם לאחר פעולת ההריסה הראשית, נמשך הרס הרכוש, כיון שצה"ל מנע מהמתיישבים היהודים להיכנס לשטח המאחז על מנת לאסוף את רכושם, ומנגד – איפשר לפורעים ערבים להגיע למקום ולבזוז את הרכוש. התובעים – בני הזוג גולדמניץ שהתגוררו במקום עם ילדיהם, וחברי גרעין "יד יאיר" - אומדים את הנזק שנגרם להם בסכום של 432,290 ₪, אותו הם תובעים באופן אישי משני מפקדי המבצע – תא"ל נועם תיבון ואל"מ אביב רשף.