התאחדות המלאכה והתעשייה קוראת – ובצדק - לאזרחי ישראל להעדיף תוצרת כחול לבן. זה שלנו, זה מוסיף גאווה. וגם מסייע למשק. מונע אבטלה בענפים יצרניים, מפתח את המסחר, ומביא, כמובן לחיזוק כלכלי במגוון תחומים. ומה עושה ההתאחדות עצמה? האם שם יד ימין יודעת את מה שעושה היד האחרת? או ששוב חלם מוכיחה את קיומה הנצחי.

חוזר חדש מזמין את חברי ההתאחדות לסמינר מקצועי ב... ברלין. כלומר, תיירות הפנים הנחוצה למשק הישראלי מוחלפת בסיוע למשק הגרמני(!). חמישה ימים של סיורים והרצאות מקצועיות מצפים לנרשמים למה שנקרא "סמינר" שם. ולא בחינם. למעלה מ- 700 אירו, יתרום כל משתתף לחיזוק הכלכלה הגרמנית.

מילא, תאמרו. יש שם מפעלים, ידע, סיורים חשובים שלא ניתן לעשותם כאן. ואכן יש ימי סיור שישפרו את התפקוד של עובדי ההתאחדות וחבריה: סיור הכרות בעיר, סיור מודרך בברלין, סיור ברלין היהודית, יום חופשי (מהמאמץ הלימודי, כפי הנראה). ונכון. יש גם סמינר. שחור על לבן אומר החוזר: חצי יום סמינר, במלון. בעברית. כנראה שהידע הזה אינו נמצא בארץ. אם כי קל להניח שמרביצי החוכמה, דוברי העברית, גם הם אכלסו את מושבי המטוס מישראל. וזה הקטע היחיד בשבוע שהוא גם חובה. וזאת "על מנת לקבל אישור נסיעה לסמינר עסקי". כרגיל, האישור חשוב. התכנים פחות. וזה לא הכל. יש בחוזר חלקים מרתקים יותר.

"מעבר לצד ההיסטורי החשוב והמרכזי - מוסיף החוזר - יש לזכור שברלין היא בירת חיי הלילה (דגש במקור) של אירופה, וחובבי הבילויים יחגגו בלי הפסקה באין ספור המועדונים האופנתיים הקיימים במטרופולין שהופך עם לילה לסוער ויצרי (... – כאן אין דגש!) בפאבים האיניים הרבים הפרושים (יש להניח שהש' נקודה בשמאלה. ואין הכוונה לפרישות, הנקודה מימין, הרחוקה מאד מכאן) באזורי הבילוי השונים". סמינר מרתק, ללא ספק.

אכן, מוזכרת גם הקהילה המפוארת וה"מאורעות הקשים שפקדו אותה עם עליית הנאצים לשלטון". אבל זה משפט קצר למול הפירוט על המוזיאונים, בתי אופרה, אולמות קונצרטים ואירועי התרבות הרבים. דומה שאפילו משרד התיירות הגרמני לא יכול היה לנסח את הסיור במונחים מושכים יותר.

גם כאן, בסיור בחו"ל, מציעה התאחדות המלאכה והתעשייה הישראלית לקניין הישראלי המחפש מוצא להזרמת כספו, את "אפשרויות השופינג הרבות שמחכות במרכזי הקניות ובשוקי העיר". מן הסתם גדשו אותן במוצרי כחול – לבן. ויש גם התיחסות לחברי ההתאחדות, שומרי הכשרות.  ההתיחסות הזאת מבהירה להם שאין מקומם בסמינר כזה. וכך נכתב: "האוכל המצוין שמוצע בדוכני המזון המהיר ובמסעדות הרבות ומתאים לכל טעם ולכל כיס". 

כל כך נפלא. ויש רק לקוות שהנוסעים ימצאו זמן בשובם, לתאר את נפלאות ברלין לחבריהם המובטלים. גם לאלו שיהיו למובטלים בגלל נסיעות הקניות הללו לשווקי חו"ל.