מנהל המרכז לזכויות הילד והמשפחה במכללה למשפט, עורך הדין ד"ר בני שמואלי מנתח ביומן ערוץ 7 את רצף האירועים הקשים שליוו את השבועות האחרונים ושיאם ברצח נעה גולדרינג ז"ל אתמול. לדבריו את כל האירועים חורזת עובדה אחת: שתיקת השכנים והקרובים שמעדיפים שלא לדווח למרות החוק ולמרות ההלכה.
ד"ר שמואלי מציין שקשה מאוד לסביבה בכלל, ובפרט לסביבה סגורה, לדווח לרשויות על מציאות קשה בתוך משפחה. הוא מזכיר שניתן לראות מצב בו ילד נראה מורעב, על גופו חבלות וכיוצא באלה ועל כן ההתעלמות חמורה ומטרידה מאוד בעיניו.
לדבריו רבים חוששים להיחשב מלשינים עד כדי חשש להרים טלפון אנונימי, אך זאת בניגוד לחוק ואף בניגוד להלכה. הוא מזכיר שמזה כעשרים שנה קיים חוק העונשין המטיל ענישה על קרובי משפחה ואנשי מקצוע שאינם מדווחים על פגיעה בחסר ישע. כמו כן הוא מזכיר את גדולי הפוסקים הקובעים כי דין הרודף המוטל על הורים מתעללים חמור יותר מדין המוסר החל לכאורה על המדווח, ועל כן במצב בו קיימת סכנת נפשות במידה ויימשך המצב הרי שעל איש המקצוע, השכן או קרוב המשפחה מוטלת חובה הלכתית לדווח לרשויות.
לטעמו של ד"ר שמואלי ההתמקדות התקשורתית בהורים מוטעה ויש להפנות מבט ואצבע מאשימה כלפי הסובבים המעדיפים להשתיק ולא לדווח. הוא מציין בדבריו את הקושי לאכוף את החוק, אם כי מזכיר כי היו תקדימים משפטיים בהם הוענשו קרובי משפחה על אי מסירת דיווח.
עוד מציין שמואלי כי בפני מערכת המשפט עומדת סוגיה לא קלה של הכרעה בין הצורך להעניש לבין הדאגה להמשך חייו של הילד שלא פעם זקוק למבנה המשפחתי שלו להמשך חייו. זו לדבריו הסיבה שהענישה אינה שווה בהכרח בין אב לאם, ולעיתים קיימת הקלה בעונשו של בן הזוג המתעלל בכדי לשמר עבור הילד את התא המשפחתי ההכרחי לו.