שר התשתיות עוזי לנדאו מוטרד מהתנהלותו המדינית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנוכח הלחצים האמריקאיים, וקובע: יש להשיב אותו אל הויכוח העקרוני על זכותנו לתבוע הכרה בנו מהצד הפלשתיני.
לדברי השר לנדאו כעת יש לגבש את הפלח בממשלה שיוכל להזכיר לנתניהו את תביעותיו מהפלשתינים כפי שנאמרו בנאום בר אילן. "צריך לעמוד מאחורי ראש הממשלה ולסייע לו שלא יהיה כל מו"מ על ירושלים ולא להיכנס לדיון על הקפאת הישובים. יש לשוב לויכוח על הסוגיות העקרוניות של תביעתנו להכרה על זכותנו להיות מדינה שהיא ריבונות יהודית, ולתבוע את ההכרה שפתרון הפליטים לא יבוא בתוך גבולות ישראל". לטעמו על ראש הממשלה לעמוד איתן בדרישות אלה ולא לקבל כל אפשרות למו"מ כל עוד איש מההנהגה הפלשתינית אינו מוכן להתחייב על כך.
על הלחץ האמריקאי כלפי ראש הממשלה אומר לנדאו כי אין להתפלא על כך שכן "האמריקאים התרגלו לכך שהם מנהלים את מדינת ישראל באמצעות פקס דרך משרד החוץ. בתקופת ציפי לבני כשרת חוץ הם היו שולחים פקס ושולטים בנו". לטעמו אם מדינת ישראל הרגילה את ארה"ב שאין לה עמוד שדרה מדיני והיא מקבלת תכתיבים אין להתפלא שלחץ כזה נמשך וביתר שאת.
לדבריו לנוכח מציאות זו נמשך הלחץ אך לעומתו הוא אינו שומע את ראש הממשלה מגיב כפי שראוי היה להגיב. הוא מזכיר בצער את דבריו של ראש הממשלה על קונצנזוס הקיים לכאורה להסדר שתי המדינות, ולטעמו מדובר בדברים חמורים שכן עד כה לא הוכיחו הפלשתינים כל נכונות להכיר בישראל כצעד מינימאלי הכרחי.
לנדאו סבור שבכוחו של המחנה המתנגד לדרך זו בה נוקט נתניהו להשיב את ראש הממשלה למסלול אותו התווה בנאום בר אילן, ולהביא אותו לשיח אחר מול האמריקאים, שיח בו יחוזק הפלג בקונגרס האמריקאי המתנגד להקמת מדינה פלשתינית מתוך אינטרס אמריקאי השולל את חיזוק ציר הרוע.
"לא לשכוח שכל הויתורים של ממשלת אולמרט לבני על ירושלים, והר הבית הובילו לתביעות נוספות מאיתנו. הם לוקחים את מה שניתן להם וממשיכים הלאה ללחץ בהתנחלויות ועד כדי רמת החלטה מוניציפאלית מקומית של בניה במלון שפרד", מוסיף לנדאו.