מחקר חדש של סטודנטים לתואר שני במכללת אורות ישראל, מצביעה על תופעה מפתיעה. המוטיבציה לגיוס ליחידה קרבית של נערים שחוו את הגירוש מחבל עזה לא ירדה יותר מזו של צעירים שלא חוו אותה. מה שכן משפיע על הנכונות להתגייס ליחידה קרבית זה המשמעות שכל נער מייחס לחייו.
מקובל לחשוב שהמוטיבציה לגיוס ליחידה קרבית של נערים שחוו על בשרם את הגירוש מגוש קטיף ירדה בעקבות האירועים. הטענה הרווחת היא, שנערים שפונו בברוטאליות על ידי אנשי כוחות הביטחון מחבל עזה, אינם 'ששים' לעבור אל 'הצד השני'. סטודנטים לתואר שני בייעוץ חינוכי, החליטו לבחון את ההנחה הזאת, וקיבלו, כאמור, תוצאות מפתיעות.
מחקר ,שנערך ע"י סטודנטים ממכללת אורות ישראל בקרב מאות בני נוער, שחולקו לקבוצות על פי מעורבותם הפעילה במאבק בהתנתקות, בחן את המוטיבציה לגיוס ערב הפינוי מחבל עזה, ולאחריה. המחקר גילה שהמוטיבציה לגיוס ליחידה קרבית כמעט ולא השתנתה במהלך השנים האלו. המחקר נערך בקרב מאות תלמידים מכיתות י"א- י"ב, כאשר ירידה מסוימת אכן אובחנה בקרב כיתות י"א, אך בכיתות י"ב כמעט ולא היה שינוי במהלך התקופה.
במחקר אותו ערכה עפרה אלנתן, תלמידת מכללת אורות ישראל, תושבת גוש קטיף בעצמה עד ההתנתקות, עלה כי הנכונות לגיוס ליחידה קרבית אחרי ההתנתקות בקרב תושבי גוש קטיף גבוהה לעומת בקרב תושבים מעיר אחרת בדרום הארץ. במחקר התגלו הנתונים הבאים (הציונים מוך 5): תושבי גוש קטיף: 4.03 תושבים מחוץ לגוש: 2.67
אלנתן אומרת כי "נראה שהמשקל החזק שהשפיע על הנכונות לגיוס בקרב בני הנוער הוא הצורך להגן על האזרחים מפני האויב, ולכן נכונותם של תושבי הגוש שחיו במציאות של מלחמה יומיומית היתה גבוהה בהרבה".
כפי שצויין על פי המחקר בכיתות י"א היתה ירידה בנכונות אחרי הגיוס בכיתות י"ב כמעט ולא הורגש שינוי. הנתונים נבדקו בכיתות י"א וי"ב בקרב תושבי גוש קטיף, ערב הגירוש ולאחריו. הנתונים: כיתה י"א: לפני- 4.31, אחרי- 3.53. כיתה י"ב: לפני- 4.13, אחרי- 4.07.
ד"ר שרגא פישרמן, מנחה המחקר, מסביר את ההבדלים בין הכיתות השונות: "תלמידים בכיתה י"א שנשאלו לגבי נכונותם להתגייס ליחידה קרבית התייחסו לשאלה זו כשאלה אידיאולוגית, ואכן הביעו ירידה במוטיבציה לאור הפינוי מגוש קטיף. אצל תלמידי כיתה י"ב, מאידך, השאלה היתה רלוונטית לשלב בחיים בו הם נמצאים, מה שחייב אותם להתבונן לעומק, ולענות על נכונותם לגיוס, וזאת נשארה כשהיתה".
אז מה בכל זאת משפיע על המוטיבציה של מתבגרי הציונות הדתית? לטענת פישרמן מדובר ב'זהות האני' של התלמיד: "אם רוצים לפלח את רמת המוטיבציה של תלמידי הציונות הדתית יש לבדוק את 'זהות האני' של כל אחד מהם. למשל, ככל שרמת המחויבות של התלמיד לאידיאולוגיה בה הוא דוגל היא גבוהה יותר כך בנכונות לגיוס ליחידה קרבית עולה. בנוסף, משפיעה הרגשתו של התלמיד בנוגע לכמה כן הוא עם עצמו- עד כמה בעיניו פיו וליבו שוים".
"למסקנות המחקר ישנן משמעויות חינוכיות מפליגות. אפשר לומר שהכנה ערכית ואישיותית של התלמיד משפיעה גם על יכולתו להתמודד עם טראומות, נתון מחייב כלפי אנשי החינוך".