רבע מהציבור נתקלו לפחות במצב אחד בו הרופא המשפחה לא נתן להם את הטיפול המועדף בשל המגבלות שמטילות קופות החולים על הרופא.
ממצאים אלה עולים מסקר שביצעה ההסתדרות הרפואית שבדק את עמדות הציבור לגבי המגבלות והאילוצים שבהם נתונים הרופאים המועסקים בקופות החולים. הסקר, שבוצע על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה ביוני 2009, נערך טלפונית בקרב 500 גברים ונשים, המהווים מדגם ארצי ומייצג באוכלוסיה היהודית בישראל.
הסקר מעלה כי 16% מהציבור נתקלו באחד או יותר מהמצבים שבהם רופא המשפחה סירב לרשום להם תרופות או לשלוח אותם לבדיקות שבהן חפצו, מכיוון שהיו יקרות מדי והקופות לא אישרו אותן. 12% מהציבור ציינו, שנתקלו במצב שבו רופא המשפחה סירב לאשר להם בדיקה במכון מסוים, מכיוון שקופת החולים אינה עובדת עם אותו מכון. 9% מהציבור נתקלו במצב שבו רופא המשפחה סירב להפנות אותם לבית חולים מסוים, שבו רצו להתאשפז, מכיוון שקופת החולים שלהם איננה עובדת עם בית חולים זה. רבע מהציבור (24%) ציינו כאמור, כי נתקלו לפחות באחד ממצבים אלה.
הרופא כנציג המטופלים
הסקר מעלה, כי הרוב המכריע של הציבור (83%) רואים ברופא המשפחה את נציגם מול קופות החולים, ומצפים ממנו להיאבק למען האינטרסים של החולים.
רוב הציבור (67%) סבורים, שרופאי המשפחה נכנעים יותר מדי לקופות החולים בדרישותיהן לחסוך בתרופות ובבדיקות יקרות.
רוב הציבור (63%) סבורים, שבמצב הנהוג כיום, נאמנותו של הרופא נתונה בראש ובראשונה לקופות החולים, ואילו החולה נמצא במקום השני.
סומכים על רופא המשפחה
ככלל, הציבור סומך על הרופאים שלו. 74% ציינו, כי הם סומכים על רופא המשפחה שלהם במידה רבה ורבה מאוד, לעומת רבע מהציבור שציינו כי אינם סומכים עליו.
נאמנים לרופא
ציבור החולים נאמן לרופא המשפחה שלו. 87% ציינו, שלא החליפו את רופא המשפחה שלהם בשנה החולפת. הסיבות השכיחות שניתנו להחלפת רופא בקרב אלה שעשו זאת היו: חוסר שביעות רצון מהיחס שהפגין הרופא (4%), חוסר שביעות רצון ממקצועיותו של הרופא (3%), מעבר לאזור מגורים אחר (3%), מעבר של הרופא לקופה אחרת (2%) ומעבר לקופה אחרת (1%).
מפלט ברפואה הפרטית
החשש מכך שקופות החולים מונעות מהרופא לתת למטופלים את הטיפול המועדף מדאיג ומטריד את הציבור. 54% ציינו, כי יעדיפו לפנות לרופא פרטי כדי להבטיח לעצמם את הטיפול או את הבדיקה המועדפים, במטרה להימנע מהטלת הווטו של הקופה.
השלכות הסירוב לתת טיפול מועדף על יחס הציבור כלפי הרופא מקור לוויכוחים
אחד מכל חמישה חולים (21%) ציין, כי הוא זוכר לפחות אירוע אחד שבו ניהל ויכוח עם רופא המשפחה, על רקע סירובה של הקופה לאשר לו תרופה או בדיקה או אשפוז בבית חולים מסוים. ממצאים אלה מדאיגים, מכיוון שהם מצביעים על מקור לחיכוך פוטנציאלי בין הרופא למטופליו, העלול להסתיים באלימות נגד הרופאים.
מאשימים את הקופות
רוב הציבור (89%) מאשימים את קופות החולים, כי הן מונעות במדיניותן מהרופאים להעניק את הטיפול האופטימלי לחולים.
עם זאת, אף שהציבור מודע לכך שהסירוב של הרופאים להעניק למטופלים את הטיפול שבו היו מעוניינים הוא תוצאה של מדיניות הקופה, 11% מהציבור עדיין מאשימים את הרופאים במצב שנוצר.
האמון ברופא
הסקר מעלה, כי בעוד שבקרב כלל הציבור שיעור הסומכים על רופא המשפחה עומד על 74% – הרי שבקרב אלה שנתקלו בסירוב מצד הרופא לקבל את הטיפול או הבדיקה שבהם היו מעוניינים, צונח שיעור החולים הסומכים על הרופא ל-60%. לעומת זאת, שיעור החולים הסומכים על הרופא בקרב אלה שלא נתקלו בסירוב עולה ל-79%.
החלפת רופא
הסקר מעלה, כי חולים שנתקלו בסירוב של הרופא לתת טיפול או בדיקה בשל התנגדות הקופה החליפו את הרופא בשיעור גבוה יותר מאלה שלא נתקלו בסירוב (19% לעומת 12% בהתאמה).
פגיעה ביחסי רופא חולה
ד"ר יורם בלשר, יו"ר הר"י, ציין כי הסקר מצביע אמנם על כך שהציבור סומך על הרופא ומאמין בו. עם זאת, ברור כי במציאות שנוצרה גם החולה וגם הרופא משלמים את המחיר האילוצים הכלכליים שמכתיבות הקופות, וכי יש חשש לפגיעה בקשר שבין הרופא לחולה, שקשה להפריז בחשיבותו.
ד"ר בלשר אמר כי הציבור רואה ברופא את נציגו מול קופות החולים, וכי יש לקיים דיון ציבורי בשאלה כיצד להבטיח את התנאים שיאפשרו את יישום מחויבותו של הרופא כלפי החולה בלבד. לדבריו, יש לדון בשינויים הנדרשים בנוסחת הקפיטציה ובעדכון מקורות המימון של הקופות, כך שמצבן הכלכלי יאפשר להן לתת את הטיפול המיטבי לחולה – דבר שהן ללא ספק שואפות אליו.
לאור ממצאי הסקר, הודיעו חברי הכנסת: ד"ר רחל אדטו, פרופ' אריה אלדד, ד"ר אחמד טיבי וד"ר עפו אגבאריה, כי יפנו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בבקשה לקיים דיון דחוף בממצאי הסקר.