מתמחה במשפטים שתבעה את חברת התחבורה הציבורית קווים לאחר שהאוטובוסים של החברה איחרו להגיע לתחנה, תפוצה ב-800 שקל, לאחר שתבעה סכום של 25 אלף שקל. כך קבעה השופטת מיכל ברק נבו מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.
המתמחה, שנהב אטיה, טענה כי בשמונה מקרים קו 56 של חברת קווים, בו נהגה ליסוע מביתה לעבודתה לא הופעל בזמנים להם התחייבה החברה. האיחורים נעו בין 40-15 דקות, ולעיתים היא נאלצה לעלות על קו אוטובוס אחר.
לטענתה היא איחרה לעבודתה, דבר שגרם לכעס מצד הממונה עליה, לאיחורים לפגישות עם לקוחות ולבית המשפט, ולכך שלבסוף לא התאפשר לה להישאר לעבוד במשרד בתום התמחותה. המתמחה דרשה 25 אלף שקל פיצויים - 2,500 שקל בעבור כל איחור ו-5,000 שקל בעבור פרסום המקרה בעיתונות.
חברת קווים טענה מנגד, כי בארבעה מקרים פלט ממכשיר GPS של האוטובוס הראה שאוטובוס עבר במקום בו ציינה התובעת שהמתינה. לגבי ארבעת המקרים האחרים נטען שהיו בעיות של עבודות בכביש ובעיות טכניות שונות באוטובוסים. כן הוסבר כי לאטיה הוצע פיצוי בדמות שתי כרטיסיות של 20 נסיעות בשווי 85 שקל.
השופטת קבעה, כי על החברה להיערך לתת מענה הולם חרף התקלות. השופטת העמידה את הפיצוי על סך 200 שקל בעבור כל אחת מארבע נסיעות שלא גובו בפלט GPS, ובסך הכל 800 שקל.
מנגד קבעה השופטת, כי "יש לשמור על פרופורציה בתביעה המוגשת, ולא לדרוש סכומים המעלים חשש שהתובע מנסה להתעשר שלא כדין, באותה הזדמנות, או מנסה להשיג מטרות אחרות כגון פרסום עצמי".
"נראה לי שהמקרה שלפנינו מהווה דוגמה לתביעה שנופחה הרבה מעבר לפרופורציה הראויה לה... הדרך 'לחנך' גוף צרכני היא בהפניית דרישה כספית סבירה, כזו שאם העניין יגיע לבית המשפט הדרישה תקבל גיבוי מבית המשפט, ולא כמו במקרה הזה, שמבחינה כספית כ-3% ממנה נמצאים מוצדקים", הוסיפה השופטת.