
טיל שוגר מקזחסטאן ועליו שני לוויינים שנבנו בבריטניה. ומטרתם היא ניטור מצב אסונות הטבע על פני כדור הארץ. הלוויינים, UK-DMC2 ו-DEIMOS 1, יצטרפו לארבע פלטפורמות שכבר נמצאות בחלל ויוצרות ביחד את "קונסטלציית ניטור האסונות".
המערכת מייצרת תמונות מהירות של האיזורים הנפגעים מאסונות טבע, כגון: שטפונות, רעידות אדמה ושריפות. התמונות משמשות את הממשלות וסוכנויות העזרה לתאם אילו צוותי חילוץ וסיוע יש צורך לשלוח ולאן.
שני הלוויינים הנמצאים בדרכם לחלל על טיל בליסטי סובייטי שהוסב לצורך מטרות אזרחיות. הטיל עצמו כבר נשא בעבר 4 לוויינים זרים אחרי, ובכללם הלוויין של איחוד האמירויות- DUBAISAT-1.
"לאחר אסון טבע, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לספק לעובדי החילוץ והסיוע מפות עדכניות של האיזור", הסביר פיליפס דייוויס, מחברת הלוויינים SSTL. "אם היה שיטפון ענק, יהיו מפולות חול באיזור, כבישים יחסמו וגשרים יתמוטטו. כך שיש צורך במפה שתראה איך לעקוף את האיזור הפגוע, ותמונות הלוויינים עוזרות בזה".
UK-DMC2 הוא התרומה השנייה של בריטניה למרכז הלווייני. הלוויין השני, DEIMOS-1, נרכש על ידי חברה ספרדית. שני הלוויינים מצטרפים לנכס המשותף לאלג'יריה, סין וניגריה. הלוויין הטורקי כבר לא נמצא בשימוש.
הלוויינים מצלמים את כדור הארץ ברזולוציה גבוהה, וכאשר כל לוויין נמצא מעל איזור מדינתו הוא אוסף מידע לשימוש פנים-מדינתי, החל מתכנון עירוני ועד לניטור ביולוגי של תולעי שדה. אבל כאשר הלוויינים נמצאים מעל שטחי מדינות זרות, הם מצלמים ואוספים מידע רב הנמכר קמעונאית.
כל כמה זמן קורה אסון טבע בחלק זה או אחר של הגלובוס, והלוויינים יידרשו לתת תמונות מהירות של איזור האסון.
אסונות כמו אסון הצונאמי בשנת 2004, סופת הציקלון בבורמה בחודש מאי 2008 ושריפת היערות האוסטרלים בפברואר השנה, צולמו כולם על ידי הלוויינים. מר דייוויס אמר כי הם מנצלים את העובדה שמדובר על כמה לוויינים שיכולים לצלם שטח נרחב בעולם באותו הזמן ברזולוציה סבירה.
הפלטפורמה החדשה המועלה לחלל נושאת טכנולוגיה חדשה ושיפורים לעומת הלוויינים הקודמים, כגון: חיישנים מיוחדים המוצמדים למצלמות שיוכלו להעביר תמונות ברזולוציה טובה יותר, וכן משדרים במהירות גבוהה יותר כך שהתמונות יוכלו להתקבל על כדור הארץ במהירות גבוהה פי 10 ממה שהיה.
על הטיל עצמו נמצא גם ניסוי סטודנטיאלי שנקרא "פוייז", שהורכב על ידי תלמידים מבית הספר שרוברי. הניסוי ימדוד משתנים שונים באינוספיירה, החלק החיצוני ביותר של האטמוספירה. המשתנים הללו עשויים להשפיע על הדיוק והבטיחות של המערכות בעלות הניווט הלווייני.