בימים אלה מציינים ארבע שנים להתנתקות מרצועת עזה ונראה כי הציבור הדתי תקיף יותר מול הכוונה לעקור ישובים נוספים. בסקר שערכו מאיר גל מפרסום גל ואבי פאר ממכון "מותגים" נמצא כי הציבור הדתי-לאומי הפך מיליטנטי במיוחד נגד פינוי יישובים- 79% מהציבור הדתי-לאומי אומר שיאבק נגד פינוי ישובים בארץ ישראל כאשר 16% ממנו אומרים כי "יש לעשות כל שנדרש על מנת שלא ייפנו התנחלויות גם אם פירוש הדבר פגיעה בשוטרים ובחיילים המפנים".
באשר לסוגיית סירוב פקודה לביצוע הוראת פינוי נמצא כי 75% מהדתיים לא ימלאו פקודה כזו- 36% מהציבור הדתי לאומי יסרבו פקודה ו39% יבקשו שלא להשתתף בפינוי. הסקר פורסם היום בעיתון ישראל היום.
נתון מפתיע נוסף הוא דווקא עמדת הדתיים באשר לאפשרות של מדינה אחת לשני עמים כאשר רבע מהציבור הדתי לאומי (25%) חושבים שבסופו של דבר יהיו "שתי מדינות לשני עמים"- אחד מכל ארבע אנשים דתיים לאומים חושב כי עובדת הקמת המדינה הפלסטינית גמורה וקיימת.
מאיר גל אמר כי "ארבע שנים להינתקות מגוש קטיף ובציבור הדתי-לאומי לא מזהים פצעים מגלידים. הכל פתוח כשהיה, ונראה שגם החשבון עם המדינה שניתקה אותם ממורשת אבות, נשאר פתוח לגמרי. ההלם הראשוני שתקף את המפונים, ואיתם את כל המגזר הדתי הלאומי, שציוניותו היא כערך מוסף, אידיאולוגי ומובנה, התחלף אט-אט בשינוי עמדות כלפי המדינה, ההלם שהיה מהול בכעס עצור, התחלף בקביעת עמדה חדשה באשר לראייה הכללית והאישית כלפי המדינה. מסתבר, שבני הציונות הדתית שראו עד להינתקות במדינת ישראל "ראשית צמיחת גאולתנו" מתקשים להשלים עם קביעה זו, למול תמונות בתי כנסת הרוסים, מראות הקברים שהוצאו מקומם, כל אלה היו כעקירות בלב הציונות הדתית ותהליך ההינתקות ("גירוש גוש קטיף" בלשון הציבור הדתי-לאומי") הפך למאורע שהשפיע יותר מכל על יחסי הציונות הדתית עם הממשלה הלאומית. ממצאי המחקר מדגישים את הכרסום המהותי שחל בעמדת הציונות הדתית כלפי מדינת ישראל".