בעוד יהודים נאלצים להציג מסמכים המוכיחים בעלות על קרקעות מסתבר שבמזרח ירושלים פני הדברים שונים. שם, כך מסתבר, מספיקה עדותו של מוכתר הכפר כדי לקבוע את גבולות הנחלות. חבר מועצת עיריית ירושלים, עו"ד יאיר גבאי, קורא לכנסת לחוקק חוק שיקטע את האפליה כלפי הציבור היהודי.
בעקבות הפינוי הבוקר של שתי משפחות משכונת שייח' ג'ארח', פינוי שבוצע בהוראת בית המשפט לאחר שהוכח שהמשפחות הציגו מסמכים מזויפים על בעלותם במקום, ולאחר אירוע אחר בו עשו בני משפחה ערבית שימוש בשמו של אדם שמת לפני עשרות שנים כדי לקבל אישור בעלות על קרקע מעיריית ירושלים, מספר עורך הדין יאיר גבאי, חבר מועצת עיריית ירושלים, וחבר ועדת התכנון והבניה המחוזית, על אפליה לרעה של היהודים בחוק המוניציפאלי בבירה.
לדבריו כאשר לא קיימים נתונים אודות קרקע ואין מספרי תעודת זהות בטאבו מקרקעין מסוימים, המדינה מאפשרת להגיש תכניות בניה על פי תצהירי מוכתרים. גבאי מסביר שבידי מוכתר הכפר להעיד ששטחו של אדם מגיע עד נקודה מסוימת, ומערכת המשפט מקבלת את דבריו כעדות קבילה להוכחת בעלות.
"זו אפליה בין יהודי לערבי", קובע גבאי ומציין כי לעולם לא יקרה שמוכתר יעיד על אדמה שהיא שייכת ליהודי, ובאופן קבוע תהיה עדותו תואמת את הגרסה הערבית. "זכות כזו של עדות לא קיימת לרב שכונה", הוא מזכיר.
לדבריו מציאות כזו לא תוכל להשתנות אלא על ידי פעולת חקיקה של "אחד הח"כים החרוצים", כלשונו. הוא מוסיף ומעריך כי לא ניתן יהיה להעניק לגורמים יהודיים את הזכות הזו של עדות זיכרון כפי שניתנה עד כה למוכתרי הכפרים, וכיוון שכך לא נותרה ברירה אלא "לקבוע סף ראייתי גבוה יותר מהמציאות כיום אצל הערבים".