יושב ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, פנה במכתב דחוף למפלגות השונות בדרישה להתחיל בהחזרת החובות לאוצר המדינה, ממערכת הבחירות האחרונה ברשויות המקומיות בנובמבר 2008. גובה החוב המדוייק של המפלגות טרם נקבע, נוכח שיטת מימון המפלגות, המעניקה למפלגות מימון מראש, אך רק לאחר היוודע התוצאות ניתן לקבוע את גובה המימון לו היו זכאיות, במסגרת דו"ח מבקר המדינה.
שיטה זו, המעוגנת בחוק מימון מפלגות, מזכה כל מפלגה למקדמת מימון ערב הבחירות, אך רק לאחר פרסום תוצאותיהן ניתן לקבוע במדוייק מה גובה המימון שלו היו זכאיות בפועל. בהתאם לכך, מפלגות שכוחן קטן בבחירות המקומיות ואשר קיבלו מימון גדול יותר מזה שהיו זכאיות לו בפועל, מחוייבות להשיב את ההפרש למדינה.
פנייתו של ריבלין למפלגות, באה לאחר ששר הפנים, אלי ישי, העביר מכתב דחוף לריבלין ובו דו"ח זמני של פירוט החובות של המפלגות, בהן חובות כבדים ביותר (כמפורט בטבלה מטה). על אף שדו"ח מבקר המדינה בנושא זה טרם הוגש, עדכן השר ישי במכתבו את ריבלין כי "טרם הוגש דו"ח מבקר המדינה בנושא, וייתכן כי חובות אלה יגדלו. עם זאת, לאור הסכומים הגבוהים שמדובר בהם, נראה לי נכון להתחיל בגבייה כבר עתה".
לראשונה, יופעלו הכללים החדשים שנכנסו לתוקף בשנה שעברה, ולפיהם יו"ר הכנסת אינו רשאי לפרוס את חובות המפלגות על פי שיקול דעתו בלבד, אלא אך ורק על פי המלצה של ועדה ציבורית. "בהתאם לכללי הרשויות המקומיות, ניכוי החוב ייעשה מהכספים המגיעים למפלגה במלואם, אלא אם כן החליט יושב ראש הכנסת, על פי המלצה של ועדה ציבורית, על פריסת החוב", כותב ריבלין.
%פרסומת%