מליאת הכנסת אישרה לפני זמן קצר לקריאה שנייה ושלישית את שלושת חוקי העבודה שנותרו מעסקת החבילה: הלנת שכר תחשב עבירה פלילית, חובת ניהול משא ומתן בהתארגנות ראשונית ואחריות פלילית על מעסיקים שהפרו תשלום שכר מינימום ענפי. בכך תם למעשה הליך החקיקה של 12 הרפורמות יחסי העבודה שיזם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני במסגרת עסקת החבילה.
בהסתדרות אומרים כי מדובר בשינוי משמעותי בכל הנוגע חופש ההתארגנות ולאחריות של המעסיקים לזכויות העובדים.בהסתדרות מביעים היום סיפוק מהשלמת מהלך החקיקה ואומרים כי מדובר ברפורמות עם שינויים משמעותיים שיביאו לשיפור אמיתי בזכויות העובדים ויכולתם לממש את חופש ההתארגנות.
במסגרת החוק הראשון, הלנת שכר תחשב עבירה פלילית. בהסתדרות מייחסים חשיבות לחוק זה שכן עד עתה לא הייתה סנקציה משמעותית על מעסיקים שמלינים שכר. יצוין כי לפני 3 שנים פתחה ההסתדרות בשתי שביתות כלליות בגין הלנת שכר ברשויות המקומיות והמועצות הדתיות ודרשה סנקציה אפקטיבית כנגד המעסיקים שהלינו שכר אולם דבר זה לא הושג. עתה, עם תיקון החוק, מקווים בהסתדרות כי ההרתעה תביא להאצת פתרון הבעיה.
עפ"י התיקון שהשיגה ההסתדרות יהיה רשאי שר התמ"ת לתת הרתעה למעסיק ואף להטיל קנס של עד 35,000 ש"ח כנגד מעסיק שילין שכר. השר יכול להגדיל את הקנס על כל יום נוסף שבו נמשכת ההלנה ובמקרה של הלנה חוזרת אף עשוי הקנס להכפיל את עצמו. השר אף מוסמך להגיש כתב אישום פלילי כנגד מעסיק אם הלנת השכר נמשכה 90 יום ומעלה. במקרה כזה יוכל ביה"ד לפסוק חצי שנת מאסר.
במקרה שמעסיק יצליח להוכיח כי הלנת השכר נגרמה שלא בשליטתו יוכל שר התמ"ת לפתור אותו מהחובה הפלילית. יצוין כי ההליך הפלילי אינו מונע מהעובד ששכרו הולן לפנות לביה"ד לעבודה ולתבוע מהמעסיק פיצויי הלנה. בהסתדרות מציינים כי ההליך נועד כדי להרתיע מעסיקים ומקווים שהמדינה לא תצטרך להשתמש בו חדשות לבקרים.
במסגרת החוק השני, חובת ניהול משא ומתן בהתארגנות ראשונית, יחויב המעסיק לנהל משא ומתן קיבוצי עם ארגון העובדים היציג במקרה שבו עובדים מתארגנים לראשונה.
במסגרת החוק השלישי, אחריות פלילית על מעסיקים שהפרו תשלום שכר מינימום ענפי, תתקיים החובה הפלילית הקיימת על מפירי חוק שכר מינימום תחול גם על תוספות שכר, שקבועות בהסכמים הענפיים ומוגדרות כ"שכר מינימום ענפי".