בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשת סניגוריו של הנשיא לשעבר, משה קצב, לקיים לו שימוע נוסף על ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום. ראש הרכב השופטים, ג'ורג' קרא, הסביר בהחלטתו כי כבר נערך לקצב שימוע בעבר, ועל כן אין לערוך לו שימוע נוסף.
"הבדלי הניסוח בכל הנוגע למתלוננת א' ממשרד התיירות, אינם דרמטיים, ומכל מקום, אין בפנינו הוספה של מתלוננת או הוספת אישום כלשהו, שלא היו על המדוכה עת נערך השימוע הראשון", כתב השופט ג'ורג' קרא.
"הוא הדין באשר למסירת "ראיה דרמטית" ע"י המבקש, כפי התנסחותו, אשר השמיטה ממנו יתרון טקטי להשהיית גילויה עד למועד ההוכחות. אופיו של הליך השימוע, במסגרתו מבקש הנחקר לשכנע את רשויות התביעה כי אין מקום להגשת כתב האישום נגדו, מחייב מעצם טיבו וטבעו "משחק בקלפים גלויים", תוך גיוס כל פיסת מידע לטובת גירסת הנחקר. התוצאה לפיה לא יניב הליך השימוע את הפירות להם מייחל הנחקר צריכה להילקח על ידו בחשבון בבואו לממש את זכותו, ומה לו כי ילין על כך".
"מבלי לפגוע בחשיבותה של זכות השימוע, הרי במסגרת האיזון הכולל של כלל האינטרסים, יש ליתן את הדעת גם לצורך להקפיד על עבודה יעילה של רשויות התביעה, לצורך לפיו ההליכים הפליליים יחלו ויסתיימו תוך זמן סביר, כמו גם להליך עשיית הצדק ולאמון הציבור במערכת המשפטית- צרכים המחייבים את המסקנה, להוציא מקרים חריגים ויוצאי דופן, לפיה יש לתחום את זכות השימוע להליך אחד.
סוף דבר- לאחר קיום שתי ישיבות שימוע ארוכות וממצות, ביום 2.5.07 וביום 15.5.07, לאחר שבאי כוח המבקש הגישו למשיבה השלמת טיעונים בכתב, לאחר שהובהר כי חלק נכבד מהשלמות החקירה, התבססו על חומרים שנמסרו על ידי המבקש עצמו, ושלחלקן אף התייחסו באי כוחו בישיבות השימוע, ומאחר ומקובל עלינו כי הליך השימוע איננו מהווה חזרה גנרלית של המשפט עצמו, אלא אמור להתייחס רק לעיקרי הדברים, להבדיל מהתייחסות פרטנית לראיה כזו או אחרת, נראה לנו כי אין מנוס מן המסקנה לפיה הבחינה הנוספת של חומר הראיות, תעשה הפעם ע"י בית המשפט".