בצעד יוצא דופן השתמשה חברת 'באמונה' בפסיקה התקדימית של 'בג"ץ קציר', אשר אפשרה למשפחה ערבית (משפחת קעאדן) לרכוש בית ביישוב יהודי, על מנת לטעון כי הדבר נכון גם כשמדובר ביהודים דתיים המבקשים לגור בלב שכונה ערבית ביפו.
החברה כתבה בתשובתה לבית המשפט העליון כתגובה לעתירת האגודה לזכויות האזרח: "דווקא הרציונל והקו אשר התווה ביהמ"ש הנכבד בעניין קעדאן, מחייבים שלא להתערב בתוצאות המכרז כאן. בעניין קעדאן נקבע כי אין מקום להגביל את זכותו של אדם המשתייך לקבוצת מיעוט בישראל, מלהתגורר על אדמות הציבור ביישוב אשר רוב תושביו משתייכים לפלח אחר של אוכלוסיה. באותה מידה במקרה כאן, אין למנוע מהמיעוט המשתייך לציבור הדתי לאומי, אשר זכה במכרז ע"פ דין, מלהתגורר בשכונה".
התגובה לעתירה כוללת עוד טענות שונות, וביניהן חשד לגבי טוהר כוונותיהם של העותרים בשל שיהוי של שנתיים וחצי בהגשת העתירה. החברה טוענת כי המכרז יצא שלוש פעמים, ובשלושתן לא ניגשו העותרים למכרז עצמו ולא פנו לבית המשפט למרות שתנאי המכרז נשארו דומים בכל הפעמים.עוד נטען בתשובה, כי אפילו העותרים לא טוענים כי היה שיקול דעת מוטה בהחלטה על זכיית באמונה או סטייה מדרישות המכרז.
טענה נוספת שהועלתה, היא טענה עקורנית לפיה ערך כבוד האדם וחירותו, וזכותו של כל אדם לחיים בקהילה אשר תאפשר את שמירת ערכיו ותרבותו, מחייב לאפשר התארגנות של קבוצת רכישה על יסוד מאפיינים תרבותיים ייחודיים.
החברה מצטרפת לדבריו של שופט בית המשפט המחוזי יהודה זפט אשר דחה את העתירה, וטוענת כי בעתירה שהוגשה לבג"ץ ישנה סתירה מובנית בטענת 'השוויון' של האגודה לזכויות האזרח, "מחד טוענים המבקשים כי הגבלת מכירת הדירות למגזר הדתי לאומי פסולה כל עוד הדירות אינן מוצעות למכירה 'ובצורה שוויונית ללא הפליה' מאידך, כעולה מן העתירה, המבקשים פעלו ופועלים למציאת פתרונות דיור לקהילה הערבית ביפו, ולשם כך באו בדברים עם המנהל והעירייה, ואין להניח שכוונתם להקצאת מתחמים לבנייה לשיווק שוויוני לכל דורש כי אם להקצאה מגזרית. נראה שאילו הזוכה היה מייעד את הדירות לשיווק לבני הקהילה הערבית ביפו לא היו המבקשים מוצאים כל פגם".
חברת "באמונה" מתמחה בשיווק נדל"ן לציבור הדתי לאומי, ומשווקת בין היתר פרויקטים בלוד, יוקנעם ואבן שמואל. לאחרונה, זכתה החברה במכרז לבניית 20 יחידות דיור ביפו. בעקבות הזכייה פנתה 'האגודה לזכויות האזרח' לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את תוצאות המכרז והפסידה בתביעה. בעקבות כך פנתה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט העליון לעניינים מנהליים.