עלילה שנחשפה
מזה כחודש ימים העולם החרדי כמרקחה; מתברר שמדינת ישראל רקמה עלילת דם שפלה כנגד אם רחמניה מחוגי האולטרה-חרדים, ומתנכלת לציבור זה באנטישמיות של ממש. מסתבר שמשטרת ישראל פועלת בהכוונה מגבוה, כשותפת-פשע כנגד הציבור החרדי הירושלמי. שותפים נוספים לפשע העלילתי הם מוסדות הרווחה, בית המשפט, פסיכיאטרים למיניהם ובמיוחד במיוחד בית החולים 'הדסה' עין-כרם, המשמש מרכז ביום לקונספירציה.
ומי שלא עקב אחרי העובדות הריהן בקצרה: רשויות המדינה החליטו להתנכל לאשה צדקנית ואם למופת, מחוגי 'שומרי אמונים' או משהו קרוב, בטענה כי היא מרעיבה את בנה בן השלש, ואף מנתקת אינפוזיות שחוברו בבית החולים לרפואתו. לא נחה דעתם של השלטונות עד שטפלו עליה אי-שפיות ופסיכיות חלקית, וברשעותם תלשו את הילד מידיה ומסרותו לרופאי 'הדסה'. שם הזיקו לו, כנראה במתכוון, בטיפול לא נכון, כדי להצדיק את רשעות האם.
בינתיים האמת החלה לבצבץ מתחת לגלי המיתקפה האנטי-חרדית. מספר אישי ציבור, רבנים ודוברים חרדים השכילו לסכל את המזימה בחושפם את הקונספירציה המתוזמנת היטב. החרדי היחיד שנשאר קצת אובייקטיבי מתוקף תפקידו הוא סגן שר הבריאות, אשר הורה להקים ועדת חקירה להתנהלות הרפואית סביב הפרשה.
רק מתי מעט נחשפו למניעי העלילה; לוחמה כנגד הילודה החרדית המאיימת! ראיה מוכחת לכך נעוצה בעובדה שגיזרת 'המשפחה' דוקא היא שנבחרה לשמש כזירת העלילה. יודעי דבר משערים שקיימת החלטת ממשלה סודית להלחם בריבוי הטבעי החרדי, ובמקביל להדיח את צעירי מיגזר זה מדבקותם האנטי-ציונית, וכך אולי להניעם לצאת למעגל העבודה. נשמעה גם דעה לא כ"כ מקובלת הטוענת שהמיתקפה המימסדית על האוכלוסיה החרדית הירושלמית היא תגובה ו'השבת אש' כלפי הנצחון החרדי הסוחף על העיריה והמשטרה שהביא לסגירה בשבת של החניון העירוני 'ספרא'.
'ירדו מהפסים'!
נשמע לכם הזוי? גם לי! לחלוטין! כל שפעת הדיווחים וההתרוצצות התקשורתית סביב ה'אם המרעיבה' מביאים אותי למסקנה ברורה: כולם השתגעו. לא פחות! וכשאני כותב "כולם" כוונתי לדוברים חרדים רציניים כח"כים, אישי ציבור, רבנים, כותבי טורים באתרים חרדים וכל 'עמך' המאמינים שאכן מדובר בעלילה כלפי אשה ואם נורמטיבית. בין ה'יורדים מן הפסים' גם כלי תקשורת חילוניים - רדיו, טלוויזיה, עיתונות כתובה, אתרי אינטרנט - שנתנו לפרשייה זו כותרות ראשיות, ודיווחו אודותיה בסגנון דרמטי, משל פרצה מלחמה...
שטיפת מוח ציבורית
אין לי כמובן שום מידע אישי על פרטי האירועים והשתלשלותם, פרט לדיווחי התקשורת. אך ההתנפלות על אחד מן המרכזים הרפואיים המשובחים בעולם(!), הדסה עין-כרם, ונסיון להחרמתו גם במחיר 'גול עצמי', נשמעים באזני כשטיפת מוח המונית, שלא שיערתי כי תיתכן בדורנו.
מעודי לא הבנתי איך העולם הנוצרי, בָּעָרים ככל שיהיו, האמין (ויש אומרים: עדין מאמין!) למצוות אפיית מצות בדם ילד נוצרי? גם אם ניתן להסית נבערים מדעת, אך כיצד המשכילים והמלומדים שבהם לא הזימו עלילות כאלו כבלתי אפשריות? עכשיו הבנתי, בשיעור חי! נוכחתי במו עיני ואזני כיצד, בתרגיל מניפולטיבי, נרקמת עלילה וכיצד היא תופחת בליבוי אישי ציבור, רבנים ופרנסי קהל.
אני לפחות לא קלטתי שום איש ציבור חרדי שיקום ויזעק: מה קרה לכם? השתגעתם? בסך הכל מדובר בחשש לחטא או לפשע בתוך המשפחה. האם לא שמעתם מעולם על חטאים מסוג זה, כולל ב'משפחות הכי טובות', גם במיגזר החרדי? וגם מי שחושב שלא מדובר ב'אם מרעיבה' אלא 'מרהיבה' (=מצטיינת), וסבור שמדובר במשפחה סבירה ונורמטיבית, מה הענין הציבורי להפוך אירוע שולי זה לסערה, להפוך בגינו פחי אשפה בוערים ולדברר אשים חרדיים כנגד התנכלות ורדיפות? תנו לרשויות הרווחה, הבריאות והמשפט לטפל כדרכם ולאחר מכן זכות הציבור לשמוע מה בפיכם...
* * *
רעבון פסיכולוגי
ציטטנו בראש המדור את הפסוק מפרשתנו: "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן". וכי אוכלי המן נותרו רעבים, הלא נאמר עליו "וטעמו כצפיחית בדבש" (שמות טז,לא)? הרמב"ן מפרש שההרעבה היתה לפני בוא המן, המשביע. אבן עזרא נדחק; "וירעיבך מתאוות אחרות" ולא ע"י מחסור במזון. מפרשים נוספים בכה ובכה (ראו ב'אור החיים', למשל).
דעתי מתיישבת יותר בפירושו של בעל 'כלי יקר' (וכן בחזקוני): "אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו. שאף על פי שירד המן דבר יום ביומו, מכל מקום היו אוכלים ורעבים לפי שלא היה פת בסלם ליום המחרת". הוי אומר: הרעב איננו תמיד מחסור במזון. יש רעב פסיכולוגי של מי שסלו ריק ומקררו שומם...