ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושרת התרבות והספורט ח"כ לימוד לבנת, ביקרו הבוקר בפסיפס לוד. רצפת הפסיפס בת ה- 1,700 שנה, מהמפוארות ומהגדולות שנראו בישראל, נחשפה בעיר לוד ב-1996 ע"י רשות העתיקות. הפסיפס, המהווה פנינה ארכיאולוגית של ממש ומצב השתמרותו יוצא דופן, גודלו כ-180 מ"ר, הוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה. מעריכים שרצפת הפסיפס היתה חלק מוילה של אדם אמיד בתקופה הרומית.
ראש הממשלה אמר "הפסיפס הנהדר הזה הוא חלק מהפסיפס המהותי - הארכיאולוגי וההיסטורי, שמציין את מדינת ישראל ואת ארץ ישראל. יש פה אוצרות, תרתי משמע. אוצרות מן העבר, שיכולים להוות בסיס לתיירות מאוד ענפה בהווה ובעתיד ואני והשרה לבנת, שר התיירות ושרים אחרים נעבוד על כך כדי לתת הזדמנות להרבה מאוד אנשים מהארץ ומהעולם לראות את האוצר הזה".
שרת התרבות והספורט, ח"כ לימור לבנת, אמרה ש"הפסיפס רק מוכיח את הצורך להמשיך ולבצע חפירות ארכיאולוגיות באזור. דרושה התערבות מערכתית של מספר משרדי ממשלה על מנת לממש את הפוטנציאל התיירותי הטמון בעיר. אין ספק שטיפול נכון יביא לפיתוחה של העיר לוד".
מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, העניק לראש המשלה שי – צילום של חותם עברי עתיק הנושא את השם "נתניהו בן יאש", שנתגלה בחפירות ליד הכותל.
אילן הררי, יו"ר הועדה הממונה לעיריית לוד, ביקש מראש הממשלה לאשרר את החלטת הממשלה משנת 2002 לשיקום העיר לוד, אשר בין היתר מתייחסת גם לאתרי הארכיאולוגיה בעיר דוגמת אתר הפסיפס, כמנוף תיירותי לעיר, וכן להוביל החלטת ממשלה אשר תכיר בלוד כפרויקט לאומי.
התגלית המרשימה, תוצאה של חפירה שערכה הארכיאולוגית מרים אבישר מטעם רשות העתיקות לפני הרחבה של רח' החלוץ ע"י עיריית לוד, גררה גל של השתאות בישראל. בסוף שבוע אחד, בו הוצג הפסיפס לציבור, ביקרו באתר כ-30,000 איש מרחבי הארץ. הגילוי גרר רעש תקשורתי גדול, המבקרים במקום התפעמו.
ואולם, בסיום החפירה, משלא נמצא תקציב לשימור ולפיתוח האתר לכדי תצוגה, כוסה הפסיפס, על מנת לשמור עליו מפני נזקי האדם והזמן. כעת, בתום מאמצים לגיוס הסכום הגבוה הנדרש לטיפול בממצא הייחודי, 13 שנה, אתרה רשות תרומה ייעודית מקרן לאון לוי, לצורך שימור ופיתוח האתר.
שימור האתר בלוד עתיד לשמש מקפצה תיירותית ומנוף לשינוי תדמית העיר - הפסיפס נמצא במזרח העיר לוד, סמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת זה גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון, ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש 1, המקשר בין תל-אביב לירושלים, וכביש 6, המחבר בין צפון הארץ לדרומה. האתר תחום בין שני רחובות: רחוב החלוץ - המוביל לשוק, ורחוב סטרומה, המוביל למרכז ההיסטורי של העיר. מיקום האתר בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה, ויאפשר את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. העירייה, בשיתוף עם רשות העתיקות, מתכננות לקשור אותו למסלול שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.
קודם להכרזה על תחילת העבודות בשטח, התקיים תהליך הידברות מורכב ובונה בין תושבי לוד, העירייה ורשות העתיקות. מאחר שלצורך שימורו, נדרשת הוצאה של הפסיפס מהשטח וביצוע עבודות שימור במעבדות רשות העתיקות בירושלים, חששו תושבי לוד שהפסיפס לא יוחזר לאתרו. מנהל רשות העתיקות, מר שוקה דורפמן, התחייב בפני התושבים שהעבודה על חישוף הפסיפס תעשה תוך שיתוף מלא של הציבור, וכן - שהפסיפס יוחזר לאתרו, תוך הכשרת המקום כאתר תיירות.