בית המשפט הצבאי בשומרון גזר השבוע שלושה מאסרי עולם ו-40 שנות מאסר במצטבר על ח'אלד דיב חסן אבד חמד, שהורשע לפני מספר שבועות בהובלת המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בצומת הכניסה לאריאל באוקטובר 2002.
על פי כתב האישום, בחודש אוגוסט 2002 עירב עצמו הנאשם בתוכנית להוצאת פיגוע התאבדות בישראל, ואף רכש לצורך כך רכב שישמש כרכב מילוט. חאלד אבו חאמד חבר למועתק אלואוי, שהסכים תחילה לבצע את הפיגוע, אולם כשהגיעו השניים ליעד הפיגוע התחרט המחבל והפעולה בוטלה. כחודשיים לאחר מכן, אותר מחבל מתאבד נוסף, מוחמד בוסטאמי, שהסכים לבצע את הפיגוע. שלושה ימים טרם הפיגוע, ערכו אבו חאמד ובוסטאמי סיור מקדים במקום שיועד לפיגוע.
בתאריך 27 באוקטובר 2002 כשהוא חמוש ברובה מסוג m-16, הובל המחבל על-ידי הנאשם לתחנת הדלק "אשל השומרון" שבאריאל. כאשר הגיעו השניים למקום, עוררו את חשדם של חיילים ואזרחים, שנאבקו עם המחבל בעימות שכלל יריות. כתוצאה מן הירי התפוצצה חגורת הנפץ שנשא המחבל על גופו, וגרמה למותם של מתן זגרון ז"ל, עמיהוד חסיד ז"ל ותמיר מסד ז"ל.
עוד הורשע חאלד אבו חאמד בעבירה שעניינה קשירת קשר להוצאת פיגוע נוסף במקום עבודתו לשעבר באזור כפר מסחה שבגליל התחתון. בסופו של דבר לא יצא הפיגוע אל הפועל משום שהנאשם דיווח לגורם איתו עבד כי כוחות הביטחון תרים אחריו, וכי אינו יכול לתכננן זאת כראוי.
"במעשיו, גדע הנאשם את חייהם של שלושה קורבנות שכל עתידם היה לפניהם, וכאמור בדבר הרמב"ם לא את חייהם בלבד גדע הנאשם, אלא עולמות מלאים שאבדו יחד עימם. הנאשם במעשיו נהג ללא חמלה ובתום משפטו, כאמור, אף לא הביע חרטה. ולפיכך אף הוא אינו ראוי לרחמים, בבחינת כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים", נכתב בגזר הדין.
השופט רס"ן צבי היילברון נימק את החלטתו בגזר הדין באומרו: "בגין מעשיו הנתעבים של הנאשם הוא אינו ראוי עוד להלך חופשי בחברת בני אדם והוא אינו ראוי ליהנות מחברת קרוביו ואוהביו, עת גזל במעשיו חייהם של אחרים שלא עשו לא כל עוול". עוד הוסיף השופט כי: "כל ביטוי אשר נבחר לא יוכל לתאר את האכזריות בה נהג הנאשם ואת העונש ההולם את מעשיו. בגין מעשי הנאשם ראוי הוא לעונש החמור ביותר אשר ניתן להטיל".